דפים בנושא ‘עושק’

התנגדות לקיום צוואה

ההליך המשפטי לביטולה של צוואה קרוי התנגדות לקיום צוואה, זו היא בקשה אשר יש להגיש לרשם לענייני ירושה תוך 14 ימים מהיום שבו הומצאה ליורשים הבקשה לצו קיום צוואה שעליה הם חולקים. אם אתם סבורים כי במקום זאת יש לממש צוואה אחרת, עליכם למסור לעורך דינכם את הצוואה האחרת בכדי שיגיש ביחד עם ההתנגדות בקשה לקיום הצוואה האחרת.

הרשם לעינייני ירושה יעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה באיזור המגורים האחרון של המוריש.

במסגרת התנגדות לקיום צוואה יעלה הצד המתנגד טענות משפטיות ועובדתיות המצדיקות את ביטולה של הצוואה המקפחת אותו.

ישנה חשיבות קריטית לכתיבה איכותית, מקצועית ויסודית ביותר של  התנגדות לקיום צוואה, וזאת מפני שכל טענה שלא הועלתה במסגרת ההתנגדות – תיפסל על ידי בית המשפט אם תועלה בשלב מאוחר יותר (כמו בשלב ההוכחות או הסיכומים). יש חשיבות קריטית לבירור מעמיק של נסיבות המקרה, והעילות לביטול הצוואה באותו המקרה.

כל טענה משפטית, עילה משפטית או ראייה עובדתית שלא צורפו להתנגדות, לא ניתן יהיה להעלותן בפני בית המשפט בשלב מאוחר יותר אלא באמצעות הליכים מורכבים של בקשה להמצאת ראיות נוספות ולפעמים אף תידרש הגשת התנגדות מתוקנת. בבקשה להוספת ראיות או לתיקון התנגדות יש לתת הסבר מניח את הדעת מדוע לא נטענו הטענות החדשות או לא הוגשו הראיות החדשות כבר בתחילת ההליך, וכן את השפעתן של אותן עובדות, ראיות ועילות אלה על ביטול הצוואה המבוקש.

בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון התנגדות רק אם ישתכנע כי מן הצדק לאפשר את תיקון ההתנגדות, ויתן משקל מיוחד לסוג הטענות והראיות שהוספתן מבוקשת וכן לסיבות שבגללן לא הוגשו הטיעונים והראיות בשלב הראשוני – מכיוון שתיקון ההתנגדות מאריך את ההליכים בבית המשפט – ייטה בית המשפט לחייב את מבקשי התיקון בהוצאות משפטיות על בזבוז הזמן.

כאמור, הדרך הטובה, החסכונית והיעילה ביותר היא פשוט לעשות עבודה מקצועית וטובה כבר בתחילת הדרך ולהגיש התנגדות לקיום צוואה שכתובה באופן יסודי, מעמיק ומושקע  כבר בהגשה הראשונית לרשם לענייני ירושה. אך לא תמיד הדבר ניתן כי לפעמים באמת מתגלות ראיות חדשות תוך כדי התנהלות ההליך ואז אין מנוס מאשר להכנס להליכים של תיקון ההתנגדות.

העילות המצדיקות ביטולה או פסילתה של צוואה

1. צוואה פגומה – פגמים "טכניים" בצוואה, בלשונה או בחזותה ואי עמידת הצוואה בתנאי-סף בסיסיים מבחינות אלה יכולה להביא לפסילתה של הצוואה. למשל – צוואה שנערכה שלא בנוכחות שני עדים, צוואה שחסר בה פרט מהותי כמו פרטי הזהות של המצווה או מקום עריכת הצוואה, וכן צוואה שאיננה מקורית (העתק). כל אלה יכולים להביא לפסילתה של הצוואה עקב היותה פגומה.

2. אי כשרות המצווה – אם יוכח כי במועד עריכת הצוואה המצווה לא היה כשיר לערוך צוואה, ולא היה מסוגל להבין משמעותה של צוואה בגלל מצבו הבריאותי, הנפשי או הקוגניטיבי – יורה בית המשפט לענייני משפחה על ביטולה של הצוואה.

3. כפייה ואילוץ – מכיוון שתנאי בסיסי וראשוני לתוקפה של צוואה הוא שהצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המצווה, אזי אם יוכח בבית המשפט שצוואה נערכה בנסיבות ששללו את רצונו החופשי של המבקש, כגון איום פיזי או נפשי, סחיטה, אלימות וכדומה – תבוטל הצוואה.

4. השפעה בלתי הוגנת – עילה חשובה נוספת לביטול צוואה קשורה לנסיבות חייו של המצווה, ולשאלת תלותו במקורבים אליו במועד עריכת צוואה: אם יוכח בבית המשפט כי במועד עריכת הצוואה ניצל הנהנה מהצוואה את חולשותיו של המצווה והשפיע עליו באופן בלתי הוגן ובחוסר תום לב לערוך צוואה לטובתו – אזי הצוואה תבוטל.

5. השפעה בלתי הוגנת ותלות מוחלטת – במצבים שבהם המצווה היו תלוי בתלות מקיפה ומשמעותית בנהנה מהצוואה, באופן ששלל את רצונו החופשי, קבע בית המשפט כי קיימת "חזקה" (הנחת יסוד) בדבר הימצאותו של המצווה תחת השפעה הוגנת של הנהנה מהצוואה.

6. עושק – במצבים שבהם יוכח כי במועד הרלוונטי, למצווה היתה חולשה שכלית או אחרת, אשר מנעה ממנו להפעיל את שיקול הדעת שלו, ואם יוכח בנוסף כי הנהנה מהצוואה היה מודע לאותה חולשה וניצל אותה בחוסר תום לב ובדרך שהרעה את מצבו של המצווה באופן בלתי סביר – יוכל בית המשפט להורות על ביטול הצוואה.

7. כאשר הנהנה בצוואה נטל חלק בעשייתה (מעורבות בעשיית צוואה) –  כאשר הנהנה העיקרי בצוואה היה מעורב בעשיית הצוואה או שהיה עד בצוואה או שבן זוגו היה עד בצוואה – הוראות הצוואה לטובתו בטלות. לכן, אם תוכיחו כי הנהנה בצוואה תיכנן את תוכנה, היה מעורב בבחירת עורך הדין, היה נוכח במהלך עשייתה או שעשה את כל אלה באמצעות אדם אחר ועשה כל פעולה אחרת שיש בה משום מעורבות משמעותית בעשיית הצוואה – ניתן יהיה לבטל הצוואה בבית המשפט.

8. מעורבות היורש במות המוריש - חוק הירושה קובע כי אם יורש יורשע בקשר למותו של המוריש, אזי הוא מאבד את זכותו לרשת. שימו לב – חשד סתם איננו מספיק ונדרשת הרשעה מפורשת של בית המשפט בעבירה פלילית.

9. מעורבות יורש בהשמדת צוואה -  אם ניתן יהיה להוכיח בבית המשפט כי היורש היה מעורב בהשמדת צוואה קודמת או מאוחרת של המוריש, אזי אותו יורש יאבד את זכותו לרשת גם על פי צוואה וגם על פי דין.

10. ציווי נכסים שאינם שייכים למצווה –  פעמים רבות נופלת טעות בידי עושה הצוואה לגבי היקף הרכוש שלו, והוא מוריש בצוואתו נכס שאינו שייך לו. למשל – כאשר בית משותף של צדדים נשואים רשום על שם בן זוג אחד, הוא אינו יכול להוריש את מלוא הבית, שכן מחצית מהבית שייכת לבן הזוג שנותר בחיים ללא קשר לדיני הירושה. אי מודעות זו להיקף הנכון של העיזבון, יכולה בתנאים מסויימים להביא לביטולה של צוואה שנעשתה תוך הסתמכות על טעות זו.

11. צוואה שנעשתה במצב של הטעייה או תרמית - כאשר הצוואה נכתבה על ידי המצווה תוך הסתמכות על טעות או הטעייה ביחס לעובדה אובייקטיבית מסויימת – הרי שניתן לטעון שבמצב כזה לא היתה למצווה גמירות דעת לשם הפעלת רצונו החופשי – והצוואה תבוטל.

12. צוואה הכוללת תנאי לא חוקי או לא מוסרי - למשל צוואה המתנה את קבלת הירושה בכך שהיורש יתגרש מאשתו או ינתק קשרים מבן משפחה אחר – אינה מוסרית והתנאי הלא מוסרי יבוטל.

טיפים לגבי נקודות שבהן ניתן לתקוף צוואה

א. בדיקת תקינות "טכנית" של הצוואה - האם נרשמו כל הפרטים המהותיים הקבועים בדין, האם קיים פגם בצוואה הפוגע בתקינותה, והמטיל ספק לגבי אמיתותה.
ב. בדיקת כשירותו הנפשית של המצווה - האם מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה במועד כתיבת הצוואה, אפשר לו להבין את משמעות תוכן הצוואה.
ג. בדיקת רצונו החופשי של המצווה – האם הופעל על המצווה לחץ בלתי הוגן ששלל את רצונו החופשי.
ד. בדיקת נסיבות עריכת הצוואה – היכן נערכה הצוואה, מתי נערכה הצוואה, בנוכחות אילו עדים נערכה הצוואה, בפני איזה עורך דין נערכה הצוואה.
ה. בדיקת העדים לעריכת צוואה– האם העדים הנם נהנים מהצוואה.
ו. בדיקת תוכן הצוואה ובהירות ניסוחה- האם לשון הצוואה ותוכנה הנם הגיוניים וברורים באופן חד משמעי, וניתנים לביצוע לאחר המוות. האם ישנן הוראות

המנוסחות בלשון שלילית או סתמית.

 

ז. בדיקת סוג הרכוש המצווה בצוואה- האם מדובר ברכוש שהיה בבעלות המוריש. לדוגמא, מצווה אינו רשאי להוריש את חלקו של בן זוגו ברכוש המשותף.

 

ח. בדיקת תום ליבם של היורשים- האם ליורשים הייתה יד בנסיבות מותו של המצווה, האם פעלו להשמדת הצוואה או עשו מעשים אחרים הפוסלים אותם מלרשת.

 

ט. בדיקה האם קיימת צוואה מאוחרת יותר- צוואה תקפה מאוחרת מבטלת צוואות קודמות, ולכן חשוב לוודא כי מדובר בצוואתו האחרונה והסופית של המצווה. מומלץ לבצע בדיקות שונות באם לא קיימות צוואות מאוחרות יותר.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

השפעה בלתי הוגנת

ארבעת המבחנים לבחינת השפעה בלתי הוגנת ותלות המצווה בנהנה הנם:

מבחן ראשון -תלות ועצמאות

המבחן הבסיסי להכרעה בדבר קיומה ועוצמתה של תלות הוא מבחן העצמאות. זהו מבחן של מידה, המיוסד על היותן של "עצמאות" ו"תלות" שני מושגים הופכים.

השאלה שבית המשפט מציג לעצמו היא, האם בתקופה הרלוואנטית לעשיית הצוואה היה המצווה "עצמאי" – מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית-הכרתית – ועד כמה? ככל שהמצווה היה פחות עצמאי, באיזו משתי בחינות אלו, תתחזק הנטייה לחייב את קיום התלות….

את השאלה אם המצווה היה עצמאי יש אמנם לבחון לאורך תקופה נתונה, אך לא פחות חשוב הוא לברר את מצבו במועד עריכת הצוואה.

בדנ"א 1516/95 – רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 98(2), 1831 , 1848 (1998) נקבע כי:

בבחינת טענה של השפעה בלתי הוגנת, יש חשיבות רבה לראיות אודות מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה ודוק: אין מדובר בבחינה של כשרותו של המצווה לעשות צוואה. למצבו הבריאותי והנפשי של המצווה חשיבות רבה אפילו היה המצווה כשיר, מבחינה זו, לעשות צוואה. אכן, מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה עשוי להיות חשוב לצורך הכרעה האם היה המצווה מועד לפעול תחת השפעה, אשר תביאו להקנות את רכושו שלא בהתאם לרצונו האמיתי.

עשויה להיות לנתון זה חשיבות רבה בהכרעה האם למצווה היה רצון אמיתי להקנות את רכושו, אשר מצא את ביטויו בצוואה העומדת לדיון. נתון זה עשוי להצביע על מידת תלותו של המצווה בזולת, אשר בגינה ייתכן והמצווה איבד את היכולת האפקטיבית לממש את רצונותיו, להבדיל מרצונות הזולת. בשל מכלול היבטים אלה, נפסק כי מצב נפשי וגופני רעוע של המצווה:

"מחייב זהירות רבה כאשר באים לעמוד על רצונם העצמאי כמצווים. הגם שאין במצב זה כשלעצמו כדי לשלול את כושרם של המנוחים לצוות … הרי שיש בו כדי לשמש תמרור אזהרה ביחס לאפשרות היותם נתונים להשפעה בלתי הוגנת"…

בפס"ד  1516/95 – רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 98(2), 1831 , 1848 (1998) נקבע כי-  בהתאם לגישה זו, יוחס משקל ניכר למצבו הדכאוני הקשה של המצווה, ולהתמכרותו החריפה לאלכוהול, בתקופה בה נערכה הצוואה, עת החליט בית המשפט שלא לקיימה (ראו ע"א 2622/90 שני נ' לרמר, פ"ד מז(191 (1).

באופן דומה, לא קויימה צוואתו של אדם, נוכח – בין השאר – קשייו לתפקד מבחינה גופנית ולשרת את עצמו, מחמת גילו; היותו מנותק מכל דבר שאינו בתחום צרכיו המידיים; היותו אדיש ומדוכא; ואי יכולתו לשאת באחריות למעשים החורגים מסיפוק מינימאלי של צרכי היום-יום (ע"א 1750/90 אהרונסון נ' אהרונסון, פ"ד מו(336 (1))".

מבחן שני - תלות וסיוע

מקום בו מתברר כי המצווה אכן לא היה עצמאי, ועקב כך נזקק לסיוע הזולת, מתעורר צורך לבחון אם הקשר שהתקיים בינו לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו.

אם היה זה הנהנה, אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומוגבלויותיו, ייטה בית המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה. חשיבות מיוחדת נודעת, בהקשר זה, לשאלה אם הנהנה היה היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, שכן סיועו של אדם אחד עלול להעמיד את המצווה במצב של תלות מוחלטת באדם המסייע לו. וקיום מצב דברים כזה עשוי להוות שיקול התומך בהקמת חזקה להשפעה בלתי הוגנת.

מבחן שלישי - קשרי המצווה עם אחרים ואי קיום סיבות לנישולם

בעצם בידודו של המצווה מן העולם יש כדי להגביר את תלותו בנהנה, מכאן שלעניין ההכרעה בשאלת התלות אין זה מעלה או מוריד מה גרם לבידודו של המצווה, אלא הבידוד עצמו הוא הקובע.

מבחן רביעי - נסיבות עריכת הצוואה

גם אם מעורבות הנהנה לא מגיעה עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, על פי סעיף 35 לחוק הירושה, הרי שבמבחני ההשפעה הבלתי הוגנת, יש במעורבות זו, להוות ראיה לכאורה וחזקה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

נושאים