דפים בנושא ‘ירושה’

הגנה על זכויות בן זוג בשילוב צוואה והסכם יחסי ממון

צוואות אינן אמצעי מספיק להגנה על זכויות בן הזוג שנותר בחיים ברכוש המשותף.

בכדי להבטיח את הגנת בן הזוג שנותר בחיים, יש להוסיף לצוואה המתוכננת גם הסכם יחסי ממון

להמשך הקריאה (פורסם בקפה דה מרקר)…

פוליסות ביטוח וירושה

מי יקבל את הכספים בפוליסת הביטוח של המנוח? היורש או המוטב ?

מרבית הציבור אינו מודע לכך כי כספים המופרשים במסגרת הסדרי פוליסות כגון: קופות גמל, ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה, וקרנות השתלמות, אינם מהווים חלק מעזבונו של אדם שנפטר ואינם מחולקים לאחר מותו של אדם בהתאם לחוק הירושה או בהתאם לצוואת המנוח.
הכספים שצבר מנוח בפוליסות על שמו, יועברו רק למי שרשום כנהנה או כמוטב בפוליסה הספציפית וכפופים לתקנון של אותה הפוליסה.

המעמד המשפטי של הכספים הנצברים בפוליסות

חוסר המודעות של הציבור למעמד המשפטי של הכספים הנצברים בפוליסות, ולעובדת אי היותן חלק מעזבונו של המוריש, גורמת לעתים קרובות לטעויות רבות ובלתי מכוונות, כאשר אדם רושם צוואה ליורשיו וסבור כי בכך למעשה חילק את כל רכושו לפי רצונו, אך שכח כי בעת פתיחת הפוליסות שבבעלותו רשם נהנה אחר לכספים אלה.
במצב דברים זה הנהנים הרשומים בפוליסות גוברים על ההוראות הכלליות של הצוואה ועל הוראות חוק הירושה, ובכך למעשה תיפגע המטרה של קיום רצון המת.

פתיחת פוליסה בטרם נישואין

אדם פתח פוליסה בטרם נישואיו ובטרם נולדו לו ילדיו, ורשם כמוטבים בפוליסה את הוריו או קרובי משפחה אחרים.

בפועל הוא רק הנהנה הרשום בפוליסה.

השתלטות על פוליסה של המצווה

מצב משפטי זה מנוצל לא פעם לרעה על ידי גורמים אשר מודעים לכך שאין להם זכות לרשת אדם מסוים, ומעונינים "להבריח" כספים השייכים לעזבונו של האדם לטובת אינטרסים שלהם.
לשם כך, הם לוחצים על המוריש, או משכנעים אותו בדרך אחרת, להפקיד את כספו בפוליסה אשר הם רשומים כמוטבים בה, ובכך למעשה עוקפים את דיני הירושה והופכים ליורשים בפועל של עזבונו.

קביעת מוטבים בפוליסה

משמעות הפקדת כספו של מנוח בפוליסה אשר בה מצוינים מוטבים שאינם היורשים, מונעת למעשה מהיורשים לעשות שימוש בהגנות המשפטיות שמעמיד להם חוק הירושה כדי להגן על זכותם בעזבון.

לדוגמא, הואיל ופוליסה איננה צוואה במהותה הרי שלא ניתן לדרוש ביטולה מחמת אותן עילות המאפשרות ביטול של צוואה כגון טענות על הפעלת לחץ בלתי הוגן או השפעה בלתי הוגנת על המנוח, או למשל טענות בדבר תלות מוחלטת של המנוח ביורשים, או טענות בדבר אי הבנה של משמעות הצוואה.

חוק הירושה, אי תקפות צוואה במקרה של מעורבות יורש בעריכתה – אינו תקף בפוליסות

זו הוראה חשובה נוספת הקיימת בחוק הירושה, הקובעת כי צוואה שהנהנים ממנה היו מעורבים בעריכתה הנה צוואה מבוטלת, איננה חל על פוליסות, וכך יוצא שמעורבותו של המוטב ברישום שמו בפוליסה, ואף הפעלת השפעתו ולחץ מצדו על בעל הפוליסה, אינם מהווים עילה לבטלות רישומו כמוטב בפוליסה.

דוגמא בתיק משפטי מתנהל - שימוש לרעה בפוליסות קופת גמל

דוגמא קלאסית לניצול המצב המשפטי הקיים, ניתן לראות במסגרת סכסוך בין יורשים המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בתמ"ש 2560/07 שם נעשה שימוש מובהק לרעה בפוליסות של קופות גמל, כאשר אחד היורשים אשר ביקש למנוע משאר היורשים את חלקם בצוואה הפעיל לחץ בלתי הוגן על המנוח להעביר את מרבית כספו הנזיל למסגרת של קופות גמל שונות, אשר בהן נרשם אותו יורש כמוטב יחיד תוך התעלמות מוחלטת משאר היורשים של אותו מנוח.

הוראות סותרות של המנוח

סוגייה בעייתית נוספת בהקשר זה עולה כאשר המנוח נותן הוראות סותרות לגבי הכספים המצויים בפוליסות על שמו.

למשל, כאשר המנוח רושם נהנים מסויימים בפוליסה על שמו, ואולם בצוואתו הוא מציין במפורש כי הנהנים בכספי אותה הפוליסה יהיו יורשים אחרים, ואינו מדווח לחברה המחזיקה בפוליסה על שינוי המוטבים בזכויותיו.

תקדים משפטי: הוראת הצוואה מול הוראות תקנון קופת הגמל

לאחרונה עשה בית המשפט המחוזי בירושלים (עמ 1030/06) צעד חשוב בכיבוד רצון המת, גם בסיטואציה כזו, עת קבע כי ב"תחרות" שבין הוראות הצוואה לבין הוראות תקנון קופת הגמל גוברות הוראות הצוואה, זאת על אף כי אין חולק כי באותו מקרה נמנע היורש מלשלח כל הודעה לקופת הגמל בדבר שינוי זהות המוטבים.

בכך העדיף בית המשפט את התפיסה הירושתית, השמה דגש על החובה לקיים את דבר המת, חובה אשר קיבלה משנה תוקף לאחר היווצרותו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והעברת מלוא כובד המשקל לכיוון האוטונומיה החופשית של האדם. יתר על כן, בית המשפט מציין כי עת עוסקים אנו בפרשנותה של צוואה ראוי לזכור כי האינטרס היחיד הראוי להגנה הינו רצונו של המוריש.

סיכום

לסיכום, בחוק הירושה ובתקנוני הפוליסות השונות, קיימות פירצות רבות, אשר עלולות לגרום לפגיעה בכיבוד רצונו של המוריש.

בכדי למנוע סכסוכים ואי וודאות בין יורשיו של אדם, חשוב מאד כי בעת עריכתה של צוואה יבדוק המוריש באופן מדוקדק גם את מצבן של הפוליסות השונות על שמו, וידאג כי לא תהיינה סתירות בין נוסח הצוואה שרשם לבין פרטי המוטבים בפוליסות שעל שמו.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

דור המשך לעסק משפחתי

מה הוא עסק משפחתי?

על פי נתוני הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, 90% מהעסקים בישראל מוגדרים "כעסקים משפחתיים", יותר ממחצית התוצר הלאומי גולמי שלנו הוא פרי העסקים המשפחתיים, ולמעשה המשק ברובו הוקם ונבנה על בסיס עסקים אלו.

למרות זאת, רק לעיתים רחוקות עולה השאלה מה הם המאפיינים המיוחדים של העסק המשפחתי ומה היא הדרך הטובה והנכונה לניהולו. "עסק משפחתי" ייקרא כזה בהתקיים אחד או יותר ממאפיינים מוסכמים ולהלן כמה מהם: 

1. עסק בבעלות או בשליטה של משפחה או משפחות

2. יותר מבן משפחה אחד עובד בעסק

3. פיתוח הקריירה של בני המשפחה מושפע מעצם קיומו של העסק 

4. יחסי משפחה המשפיעים על החלטות בעסק לרבות בקשר לדור ההמשך

5. חוסר גבולות ברורים בין המשפחה לעסק

תכנון דור ההמשך בעסק משפחתי – מורכבויות, רגישויות

העסק המשפחתי הוא "בן כלאיים" מיוחד במינו המורכב ממשפחה ועסק, לעסק כזה  יתרונות ייחודיים בשוק, והוא דורש דרכי התמודדות חדשניות עקב מורכבותו.

בפועל, עסקים משפחתיים רבים נקלעים למשברים קשים, ולעיתים מגיעים עד לכדי פירוק, וכל זאת בשל העובדה כי הבעלים לא השכילו לטפל בדרך הנכונה והטובה ביותר בנכסיהם.

בהיכנס דור ההמשך לחברה מתחילים לבטים שונים כמו למשל: כיצד לשלב בני משפחה שונים ובאיזה תפקיד? מי יהיה מנהל העסק ומי יהיה העובד מתחתיו? מי יהיה בדרגה נמוכה ממי בין האחים? ועוד לבטים רבים אחרים.

אלו הן רק חלק מהדוגמאות לקשיים הנוצרים במוסד הקרוי "עסק משפחתי".

מדי פעם אנו רואים פרסומים בתקשורת על מאבקי שליטה בחברות משפחתיות, תופעה זו ניכרת בעיקר בקרב בני הדור השני או השלישי.

והדוגמאות הן רבות:

משפחת ריקאנטי- על אף הצוואה שהשאיר רפאל ריקאנטי, הניהול והשליטה המשותפים באימפריה שנבנתה בעמל שנים רבות, החזיקו מעמד בידיהם של בני הדודים אודי וליאון פחות משלוש שנים.

משפחת דנקנר – גם כאן החלה התפרקות כשהדור השלישי נכנס לתמונה, החיכוכים התעצמו על רקע החלטת המשפחה להצטרף לרכישת בנק הפועלים, שני בני הדודים נוחי ודני דנקנר הובילו מהלך זה שמורכבותו טרם התמצתה עד ליום זה. לצד פרשות אלו ניתן למצוא משפחות נוספות שנתקלו בקשיים דומים, ואלו משפחת ויסוצקי זוגלובק בורנשטיין (בעלי השליטה בטמפו), חברת אייזנברג ועוד רבות אחרות.

אך מצד שני ניתן למצוא משפחות שהצליחו להעביר את השליטה לדור ההמשך בדרך שקטה יותר:

משפחת עופר – מצאה פתרון יצירתי למנוע את מלחמת הירושה הבלתי נמנעת בין הדורות הבאים, סמי ויולי עופר העבירו את השליטה באימפריה המשפחתית שבנו לדור ההמשך, הם הכריזו ב 2002 על תהליך להפרדת הנכסים המשותפים וחלוקתם בין דור הבנים, ע"י מהלך זה הם מנעו את המאבק בין הדורות הבאים.

פתרון נוסף הוא ע"י מכירת העסק המשפחתי או הפיכתו לעסק ציבורי , בהסכמת או שלא בהסכמת כל בני המשפחה, פתרון זה לעיתים ניכפה ע"י בית המשפט כאשר הסכסוך מגיע להכרעתו.

חשיבות מעורבותו של דור המייסדים בתכנון דור ההמשך

במהלכים של תכנון דור המשך, יש חשיבות להימצאותם של המייסדים בעסק, שהם המנהיגים הבלתי מעורערים, והם הפותרים מחלוקות ומכריעים בין מחלוקות בדור ההמשך.

מרבית בתי העסק היום הגיעו לשלב של כניסת הדור השני או השלישי, השלב בו עלולות להופיע רוב הבעיות, ולכן חשוב לנהל את הדברים באופן נכון שימנע מתחים ופגיעה במרקם המשפחתי.

תפקידם של ההורים המייסדים הוא לא רק בהרגעת הכוחות בעסק, אלא גם בדאגה ותכנון נכון של עתיד העסק לאחר פרישתם.

על ההורה המייסד לקחת את האחריות המשפטית והניהולית, עוד בזמן היותו פעיל בעסק, וכבר אז להחליט החלטות אופרטיביות שיימנעו סכסוכים ופגיעה עתידית בעסק.

פעולות חיוניות שעל דור המייסדים לבצע בטרם פרישתו

1. בחירת דור ההמשך, כמו בחירת המנהלים הנכונה, הכשרתם וחיזוק מעמדם כבר בתקופת דור המייסדים.

2. חלוקה נכונה של נכסי העסק, אם ניתן בדרך של הפרדת הנכסים והעברתם לדור ההמשך עוד בחייהם של דור המייסדים.

3. חלוקה והפרדה באמצעות צוואה, או מתן הוראות לדרך שמירת העסק באמצעות צוואה.

4. תכנון וחלוקה מראש של תפקידם ותחומי אחריותם של בני המשפחה השונים בעסק.

5. ביצוע תקופת "חפיפה" לווידוא הצלחת התוכנית העתידית לדור ההמשך בעסק.

6. קבלת החלטות אופרטיביות כמו הכנסת מנהל חיצוני לעסק, שאינו מבני המשפחה.

יתרונות העסק המשפחתי

למרות הפוטנציאל למחלוקות, יש להקמת עסק משפחתי גם יתרונות למשל:

1. המשכיות בייצור פרנסה לדור ההמשך

2. ידע ומומחיות שנשמרים לאורך זמן בסביבה תומכת

3. קירבה שיכולה לתרום רבות לשיתוף הפעולה

סיכום

חשוב להשקיע תכנון ומחשבה בכל הקשור לדור ההמשך בעסק המשפחתי, לבחון ולשקול היטב, תוך הכרת הנפשות הפועלות מקרב בני המשפחה. ובכל מקרה לדאוג שדרכו של דור ההמשך תהה סלולה ומתוכננת ככל שניתן, עוד בחיי דור המייסדים, ובכך לצמצם את סכסוכי הירושה הפוטנציאליים בקרב דור ההמשך.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

נושאים