מזונות מהעיזבון

זכות קרובי המוריש למזונות הנה זכות המעוגנת בחוק הירושה ואיננה תלויה ברצונו של המוריש. יתרה מכך, המוריש אינו יכול להורות בצוואתו כי קרובי משפחתו לא יקבלו מזונות מעזבונו.

הזכות למזונות נובעת הן מדתו של כל אדם, והן מהחוק הישראלי.

החוק הישראלי קובע כי זכאים לקבל מזונות מתוך העזבון בן זוג, ילדים או הורים של המוריש הזקוקים למזונות, וכן, קטין או חסוי או נזקק התלויים במוריש.

זכות בן הזוג למזונות

בן זוגו של המוריש, הזקוק למזונות, זכאי לקבל מזונות מהעזבון כל זמן אלמנותו.

עם זאת, החוק קובע כי בית המשפט רשאי לתת מענק חד פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית, וזאת כאשר נראה לבית המשפט שנכון לעשות כן בנסיבות הענין.

במקרה כזה מורה החוק כי על בית המשפט לקחת בחשבון אם למוריש יש גם ילדים שיש להגן על זכויותיהם.

חשוב לדעת כי במקרה שמסיבות הקשורות לדין הדתי, קבע בית המשפט או בית הדין כי אשה איננה זכאית למזונות בחייו של המוריש, הרי שאז לא תהיה האשה זכאית למזונות מן העזבון.

זכות ילדי המוריש למזונות

ילדי המוריש זכאים למזונות מן העזבון עד גיל 18.

אם למוריש ילד נכה, חולה נפש, או מפגר יהיו הללו זכאים למזונות כל עוד הם נמצאים במצב זה. בנוסף, רשאי בית המשפט, אם מצא שראוי על פי הנסיבות לעשות כן, לקבוע מזונות לילד בגיר, שאיננו נכה או לקוי בנפשו, וזאת עד גיל 23.

יצויין כי גם ילדו של מוריש שנולד לאחר מותו, או ילד מחוץ לנישואין, או ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם, ושהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש, והוריו אינם מסוגלים לפרנסו, זכאי למזונות מן העזבון.

זכות הורי המוריש למזונות

אם למוריש יש הורים שערב מותו היתה פרנסתם עליו, הם יהיו זכאים למזונות מהעזבון כל ימי חייהם

סכום המזונות

ממש כמו שהזכות למזונות מהורה במהלך חייו תלויה ביכולתו הכלכלית וברמת החיים שלה הורגלו בני המשפחה, כך גם במות המוריש יקבע בית המשפט את היקף המזונות, סכומם, ותקופת תשלומם על פי הנסיבות המיוחדות של המוריש ושל הנזקק.

החוק משאיר עניין זה לשיקול דעתו המלא של בית המשפט ונותן הנחיות כלליות בלבד, לעניין אופן בחינת היקף המזונות שיינתן לנזקק. על בית המשפט לבחון את שווי העזבון שהותיר אחריו המוריש, ואת זכותו של מקבל המזונות לקבל גם חלק בעזבון, כן ייקח בית המשפט בחשבון את רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות, את רכושו של הזכאי למזונות ואת הכנסתו.

זכות האשה לכתובה מהעזבון

הכתובה הנה שטר עליו חותם הבעל במעמד טקס הנישואין, במסגרתו הוא מתחייב הבעל בתשלום סכום מסוים לאישה עם פקיעת הנישואין. כאשר פקיעת הנישואין איננה מתרחשת רק עם גירושי הצדדים, אלא גם עם פטירתו של הבעל.

נשים רבות אינן מודעות לזכותן לקבל את כתובתן מן העזבון שהותיר בעליהן, וחשוב מאד כי האשה תבדוק האם ערב פטירתו של הבעל עדיין היתה לה זכות תקפה לקבלת סכום הכתובה מן הבעל. במידה והתשובה היא חיובית, על האשה לפנות לבית המשפט ולדרוש כי מן העזבון ישולם לה שווי כתובתה.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

פרסום תגובה

נושאים