אחד המצבים הקשים בו נתקל אדם לאחר מות בן זוגו, הוא הגילוי כי עליו לחלוק חלק מן הרכוש האישי שלו ושל בן זוגו, עם יורשים נוספים.

למרות שהחוק נותן "יתרון חלקי" לבני זוג לפי כללים מורכבים מאד, עדיף להבטיח את זכויות בן זוגכם בעזבון בצוואה מסודרת.

חשוב להבין כי זכות השותפות של אדם ברכוש בן זוגו, הנובעת מדיני המשפחה בישראל, איננה נפגעת מכוח חוק הירושה, אלא חלה בשילוב עמו.

למשל, נכסים כמו דירה או כספים הרשומים רק על שם המוריש, אך נצברו במהלך הנישואין, שייכים במחציתם לבן הזוג שנותר בחיים (גם אם רשומים על שם המוריש בלבד) וזאת מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג או מכוח חוק יחסי ממון.

המשמעות הנה כי אם למשל, יש לבני הזוג רכוש משותף הרי שבן הזוג הנפטר הנו בעלים של מחצית הרכוש, ויכול להוריש את חלקו זה בלבד. המחצית השנייה של הרכוש שייכת לבן הזוג שנותר בחיים, ולא תחולק בין היורשים.

כאשר המוריש הוא בן זוגכם, מומלץ לפנות לעורך דין המתעסק, לצד דיני הירושה, גם בדיני אישות, שכן, הוא יסייע לכם לשמור על חלקכם ברכוש המשותף, להבדילו מעיזבון בן הזוג שנפטר, ולמנוע מצב שבו חלקכם ברכוש יחולק בטעות בין יתר היורשים.

באופן עקרוני זכאי בן הזוג ליטול מן העזבון את כל המיטלטלין השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף. בהגדרת "מיטלטלין" נכללים המכונית של בני הזוג, הריהוט בבית, כלי מטבח, וציוד אישי אחר המשמש את בני הזוג.

לעניין שאר העיזבון שמותיר בן הזוג, כגון נכסי מקרקעין מניות וכדומה, משתנה חלוקת העיזבון בין היורשים בכפוף לסוג היורשים שהניח אחריו המוריש בנוסף לבן הזוג:

א) אם המוריש הניח אחריו ילדים, נכדים, נינים או הורים, יירש בן הזוג מחצית מייתרת העיזבון.

ב) אם המוריש הניח אחריו אחים או אחיינים או סבים יירש בן הזוג שני שליש מייתרת העיזבון, וכן את כל חלקו של המוריש בדירת המגורים, והכל בתנאי שבן הזוג היה נשוי למוריש לפחות 3 שנים וגר עם המוריש בדירה הכלולה בעיזבון וכן בתנאי שלמוריש אין ילדים.

חוק הירושה הישראלי קובע כי בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, ובמות אחד מהם, איש מהם לא היה נשוי לאחר, יירש בן הזוג שנותר בחיים את בן זוגו שנפטר כאילו היו נשואים זה לזו.

לאחר שחלקו של בן הזוג בעיזבון יועבר לו, יתחלקו שאר היורשים על פי דין ביתרת העיזבון, כאשר הכלל הוא שילדי המוריש יירשו אותו, ואם אין למוריש ילדים- יירשו אותו הוריו ואם אין למוריש הורים יירשו את המוריש סביו.

אם אין למוריש קרובים שהם הורים, אחים, סבים, נכדים, נינים ואחיינים – יירש בן הזוג את כל העיזבון לבדו.

מי שהורשע שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו או מי שהורשע שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה או שתבע לפי צוואה מזויפת- ייפסל ולא יוכל להיות יורש.

עם זאת, מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר כדי לרשת את המוריש.