ארכיון של הקטגוריה: ‘צוואות’

הטעייה תרמית ומחשבות שווא

מהי טעות שיכולה לבטל צוואה

מדובר במשפחה בת 4 נפשות בהן: אב, אם, המערערת והמשיבה. בזמן היות ההורים בחיים, היחסים הגרועים בין ההורים הביאו לידי יצירת שני מחנות:  המערערת היתה "ילדה של" האב והמשיבה "ילדה של" האם. במשך שנים שררה איבה גדולה בין האם לבין המערערת. כשנפטר האב, הייתה המערערת מחוץ לבית. האם, שחלתה בסרטן, ערכה צוואה, ועיקריה:

את כל הרכוש הורישה למשיבה ואף ציוותה כי זה יימסר לידיה רק בהגיעה לגיל 25 (לאחר שמנהלי העיזבון יוודאו כי היא עצמאית דיה לקבל את נכסי העיזבון ואינה מושפעת על-ידי משפחת בעלה המנוח או על-ידי המערערת).

למערערת ציוותה האם שקל אחד

המערערת הגישה תביעה לפסול את הצוואה לבית המשפט המחוזי.

ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה.

הערעור בבית המשפט העליון התקיים על השאלות:

 האם יש לפסול את הצוואה עקב:

היעדר כשרות של המנוחה לצוות
טעות מצד המנוחה
השפעה בלתי הוגנת ועקב האי-מוסריות הכרוכה בשלילת זכותה של בת לרשת את אמה 

האם יש לפסול את התנאי שלפיו יועבר הרכוש למשיבה רק אם לא תהיה תחת השפעה של אחותה או של משפחת אביה.

החלטת ביהמ"ש העליון: הערעור נדחה

צוואה שנכתבה במצב של תרמית או מחשבות שווא

המנוחה אשר נפטרה בגיל 97, ערירית ללא משפחה ערכה שתי צוואות: האחת – מיום 1.3.99 צוואה בעדים בה השאירה את כל עזבונה למתנגדים (אחת מהיורשות נפטרה והמתנגדים הם יורשיה) וצוואה שניה – בכתב יד מיום 22.11.01, בה השאירה כל רכושה לפי חוק הירושה ודיני מדינת ישראל. המחלוקת, איזה מן הצוואות תקפה. המבקש לא הגיש התנגדות לצוואה "א" ואינו תוקף את הצוואה "א", למעט העובדה שישנה צוואה מאוחרת יותר. המתנגדים טוענים כי צוואה ב' בטלה מחמת אי כשרותה של המנוחה, וכן בשל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה תחבולה ותרמית וכי היא מזכה באופן ישיר או עקיף את מי שנטל חלק פעיל בעריכתה.

.

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את ההתנגדות לצוואה ב' מן הטעמים הבאים:

הכרזת אדם כפסול דין הופכת אותו לחסר כשרות משפטית עצמאית וככזה חסר הוא הכושר לצוות. בענייננו לא הוכח כי המנוחה הוכרזה לפסולת דין בהתאם לסעיף 8 לחוק. אמנם למנוחה מונה אפוטרופוס לדין בהתאם לסעיף 33(4) לחוק הכשרות, אולם, אין בכך כדי לפגוע בכשרותה לערוך צוואה וצוואתה צוואה היא בכפוף למגבלות האחרות כמצויין.

להוכחת טענות בעניין חוסר הכושר להבחין בטיבה של הצוואה מחמת מצב נפשי וגופני יש להסתייע בעדות רפואית או אחרת. לפיה על המתנגד להוכיח שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה במועד עריכתה.

במקרה דנן, הובאו די ראיות על ידי המבקש לעניין מצבה המנטלי של המנוחה אשר איפשר לה "להבחין בטיבה של הצוואה" (סעיף 26 לחוק הירושה). מאידך המתנגדים שעליהם עול ההוכחה לא הוכיחו את טענתם לעניין פגמים במצבה הנפשי קוגניטיבי של המנוחה שלא איפשרו לה להבין מהות הצוואה.

מהעדויות עלה כי בתחילת שנת 2001 נוצר משבר אמון בין המנוחה למתנגדים שנבע ממספר אירועים שגרמו לה לרצות להפרד מהקשר עמם ומשליטתם בה. ודי היה בכך כדי לשנות את דעתה לעניין רכושה לאחר מותה. המתנגדים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי למעשה המדובר במחשבות שווא ולפיכך טענתם בעניין זה נדחית.ביהמ"ש שוכנע שהמנוחה ביום 22.11.01 הייתה מודעת שעורכת צוואה, בה מבטלת את הצוואה משנת 1999 וכי רכושה יחולק לפי החוק הישראלי מתוך כוונה שיחפשו את קרוביה. "רצונו של אדם כבודו" ויש לכבד רצון המנוחה.

תוב את התוכן/התשובה כאן.

הגנה על זכויות בן זוג בשילוב צוואה והסכם יחסי ממון

צוואות אינן אמצעי מספיק להגנה על זכויות בן הזוג שנותר בחיים ברכוש המשותף.

בכדי להבטיח את הגנת בן הזוג שנותר בחיים, יש להוסיף לצוואה המתוכננת גם הסכם יחסי ממון

להמשך הקריאה (פורסם בקפה דה מרקר)…

התנגדות לקיום צוואה

ההליך המשפטי לביטולה של צוואה קרוי התנגדות לקיום צוואה, זו היא בקשה אשר יש להגיש לרשם לענייני ירושה תוך 14 ימים מהיום שבו הומצאה ליורשים הבקשה לצו קיום צוואה שעליה הם חולקים. אם אתם סבורים כי במקום זאת יש לממש צוואה אחרת, עליכם למסור לעורך דינכם את הצוואה האחרת בכדי שיגיש ביחד עם ההתנגדות בקשה לקיום הצוואה האחרת.

הרשם לעינייני ירושה יעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה באיזור המגורים האחרון של המוריש.

במסגרת התנגדות לקיום צוואה יעלה הצד המתנגד טענות משפטיות ועובדתיות המצדיקות את ביטולה של הצוואה המקפחת אותו.

ישנה חשיבות קריטית לכתיבה איכותית, מקצועית ויסודית ביותר של  התנגדות לקיום צוואה, וזאת מפני שכל טענה שלא הועלתה במסגרת ההתנגדות – תיפסל על ידי בית המשפט אם תועלה בשלב מאוחר יותר (כמו בשלב ההוכחות או הסיכומים). יש חשיבות קריטית לבירור מעמיק של נסיבות המקרה, והעילות לביטול הצוואה באותו המקרה.

כל טענה משפטית, עילה משפטית או ראייה עובדתית שלא צורפו להתנגדות, לא ניתן יהיה להעלותן בפני בית המשפט בשלב מאוחר יותר אלא באמצעות הליכים מורכבים של בקשה להמצאת ראיות נוספות ולפעמים אף תידרש הגשת התנגדות מתוקנת. בבקשה להוספת ראיות או לתיקון התנגדות יש לתת הסבר מניח את הדעת מדוע לא נטענו הטענות החדשות או לא הוגשו הראיות החדשות כבר בתחילת ההליך, וכן את השפעתן של אותן עובדות, ראיות ועילות אלה על ביטול הצוואה המבוקש.

בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון התנגדות רק אם ישתכנע כי מן הצדק לאפשר את תיקון ההתנגדות, ויתן משקל מיוחד לסוג הטענות והראיות שהוספתן מבוקשת וכן לסיבות שבגללן לא הוגשו הטיעונים והראיות בשלב הראשוני – מכיוון שתיקון ההתנגדות מאריך את ההליכים בבית המשפט – ייטה בית המשפט לחייב את מבקשי התיקון בהוצאות משפטיות על בזבוז הזמן.

כאמור, הדרך הטובה, החסכונית והיעילה ביותר היא פשוט לעשות עבודה מקצועית וטובה כבר בתחילת הדרך ולהגיש התנגדות לקיום צוואה שכתובה באופן יסודי, מעמיק ומושקע  כבר בהגשה הראשונית לרשם לענייני ירושה. אך לא תמיד הדבר ניתן כי לפעמים באמת מתגלות ראיות חדשות תוך כדי התנהלות ההליך ואז אין מנוס מאשר להכנס להליכים של תיקון ההתנגדות.

העילות המצדיקות ביטולה או פסילתה של צוואה

1. צוואה פגומה – פגמים "טכניים" בצוואה, בלשונה או בחזותה ואי עמידת הצוואה בתנאי-סף בסיסיים מבחינות אלה יכולה להביא לפסילתה של הצוואה. למשל – צוואה שנערכה שלא בנוכחות שני עדים, צוואה שחסר בה פרט מהותי כמו פרטי הזהות של המצווה או מקום עריכת הצוואה, וכן צוואה שאיננה מקורית (העתק). כל אלה יכולים להביא לפסילתה של הצוואה עקב היותה פגומה.

2. אי כשרות המצווה – אם יוכח כי במועד עריכת הצוואה המצווה לא היה כשיר לערוך צוואה, ולא היה מסוגל להבין משמעותה של צוואה בגלל מצבו הבריאותי, הנפשי או הקוגניטיבי – יורה בית המשפט לענייני משפחה על ביטולה של הצוואה.

3. כפייה ואילוץ – מכיוון שתנאי בסיסי וראשוני לתוקפה של צוואה הוא שהצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המצווה, אזי אם יוכח בבית המשפט שצוואה נערכה בנסיבות ששללו את רצונו החופשי של המבקש, כגון איום פיזי או נפשי, סחיטה, אלימות וכדומה – תבוטל הצוואה.

4. השפעה בלתי הוגנת – עילה חשובה נוספת לביטול צוואה קשורה לנסיבות חייו של המצווה, ולשאלת תלותו במקורבים אליו במועד עריכת צוואה: אם יוכח בבית המשפט כי במועד עריכת הצוואה ניצל הנהנה מהצוואה את חולשותיו של המצווה והשפיע עליו באופן בלתי הוגן ובחוסר תום לב לערוך צוואה לטובתו – אזי הצוואה תבוטל.

5. השפעה בלתי הוגנת ותלות מוחלטת – במצבים שבהם המצווה היו תלוי בתלות מקיפה ומשמעותית בנהנה מהצוואה, באופן ששלל את רצונו החופשי, קבע בית המשפט כי קיימת "חזקה" (הנחת יסוד) בדבר הימצאותו של המצווה תחת השפעה הוגנת של הנהנה מהצוואה.

6. עושק – במצבים שבהם יוכח כי במועד הרלוונטי, למצווה היתה חולשה שכלית או אחרת, אשר מנעה ממנו להפעיל את שיקול הדעת שלו, ואם יוכח בנוסף כי הנהנה מהצוואה היה מודע לאותה חולשה וניצל אותה בחוסר תום לב ובדרך שהרעה את מצבו של המצווה באופן בלתי סביר – יוכל בית המשפט להורות על ביטול הצוואה.

7. כאשר הנהנה בצוואה נטל חלק בעשייתה (מעורבות בעשיית צוואה) –  כאשר הנהנה העיקרי בצוואה היה מעורב בעשיית הצוואה או שהיה עד בצוואה או שבן זוגו היה עד בצוואה – הוראות הצוואה לטובתו בטלות. לכן, אם תוכיחו כי הנהנה בצוואה תיכנן את תוכנה, היה מעורב בבחירת עורך הדין, היה נוכח במהלך עשייתה או שעשה את כל אלה באמצעות אדם אחר ועשה כל פעולה אחרת שיש בה משום מעורבות משמעותית בעשיית הצוואה – ניתן יהיה לבטל הצוואה בבית המשפט.

8. מעורבות היורש במות המוריש - חוק הירושה קובע כי אם יורש יורשע בקשר למותו של המוריש, אזי הוא מאבד את זכותו לרשת. שימו לב – חשד סתם איננו מספיק ונדרשת הרשעה מפורשת של בית המשפט בעבירה פלילית.

9. מעורבות יורש בהשמדת צוואה -  אם ניתן יהיה להוכיח בבית המשפט כי היורש היה מעורב בהשמדת צוואה קודמת או מאוחרת של המוריש, אזי אותו יורש יאבד את זכותו לרשת גם על פי צוואה וגם על פי דין.

10. ציווי נכסים שאינם שייכים למצווה –  פעמים רבות נופלת טעות בידי עושה הצוואה לגבי היקף הרכוש שלו, והוא מוריש בצוואתו נכס שאינו שייך לו. למשל – כאשר בית משותף של צדדים נשואים רשום על שם בן זוג אחד, הוא אינו יכול להוריש את מלוא הבית, שכן מחצית מהבית שייכת לבן הזוג שנותר בחיים ללא קשר לדיני הירושה. אי מודעות זו להיקף הנכון של העיזבון, יכולה בתנאים מסויימים להביא לביטולה של צוואה שנעשתה תוך הסתמכות על טעות זו.

11. צוואה שנעשתה במצב של הטעייה או תרמית - כאשר הצוואה נכתבה על ידי המצווה תוך הסתמכות על טעות או הטעייה ביחס לעובדה אובייקטיבית מסויימת – הרי שניתן לטעון שבמצב כזה לא היתה למצווה גמירות דעת לשם הפעלת רצונו החופשי – והצוואה תבוטל.

12. צוואה הכוללת תנאי לא חוקי או לא מוסרי - למשל צוואה המתנה את קבלת הירושה בכך שהיורש יתגרש מאשתו או ינתק קשרים מבן משפחה אחר – אינה מוסרית והתנאי הלא מוסרי יבוטל.

טיפים לגבי נקודות שבהן ניתן לתקוף צוואה

א. בדיקת תקינות "טכנית" של הצוואה - האם נרשמו כל הפרטים המהותיים הקבועים בדין, האם קיים פגם בצוואה הפוגע בתקינותה, והמטיל ספק לגבי אמיתותה.
ב. בדיקת כשירותו הנפשית של המצווה - האם מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה במועד כתיבת הצוואה, אפשר לו להבין את משמעות תוכן הצוואה.
ג. בדיקת רצונו החופשי של המצווה – האם הופעל על המצווה לחץ בלתי הוגן ששלל את רצונו החופשי.
ד. בדיקת נסיבות עריכת הצוואה – היכן נערכה הצוואה, מתי נערכה הצוואה, בנוכחות אילו עדים נערכה הצוואה, בפני איזה עורך דין נערכה הצוואה.
ה. בדיקת העדים לעריכת צוואה– האם העדים הנם נהנים מהצוואה.
ו. בדיקת תוכן הצוואה ובהירות ניסוחה- האם לשון הצוואה ותוכנה הנם הגיוניים וברורים באופן חד משמעי, וניתנים לביצוע לאחר המוות. האם ישנן הוראות

המנוסחות בלשון שלילית או סתמית.

 

ז. בדיקת סוג הרכוש המצווה בצוואה- האם מדובר ברכוש שהיה בבעלות המוריש. לדוגמא, מצווה אינו רשאי להוריש את חלקו של בן זוגו ברכוש המשותף.

 

ח. בדיקת תום ליבם של היורשים- האם ליורשים הייתה יד בנסיבות מותו של המצווה, האם פעלו להשמדת הצוואה או עשו מעשים אחרים הפוסלים אותם מלרשת.

 

ט. בדיקה האם קיימת צוואה מאוחרת יותר- צוואה תקפה מאוחרת מבטלת צוואות קודמות, ולכן חשוב לוודא כי מדובר בצוואתו האחרונה והסופית של המצווה. מומלץ לבצע בדיקות שונות באם לא קיימות צוואות מאוחרות יותר.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

צו ירושה / צו קיום צוואה

 דרך המלך למימוש זכויות הירושה היא קבלת צו ירושה/ צו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

הנהלים לקבלת צו ירושה הנם קפדניים ביותר, דורשים דיוק מירבי והיצמדות מוחלטת לכללי החוק והפסיקה.

כל טעות ואי התאמה ולו הקטנה ביותר בבקשות שהוגשו לרשם לענייני ירושה – תביא לפסילתה של הבקשה, לעיכוב הטיפול בה באופן משמעותי, ולבזבוז זמן יקר.

המצב הופך להיות מסובך ומורכב ביותר, כאשר ישנה מחלוקת בין היורשים לגבי אופן חלוקת הירושה – וכאשר הצדדים החלוקים בדיעותיהם נדרשים להגיש התנגדויות ותביעות הדדיות – אזי הפיקוח המקצועי המשפטי הנדרש הופך להיות חשוב ביותר ורגיש במיוחד. בכדי למנוע תקלות ועיכובים מיותרים חשוב מאד כי הליך הגשת הבקשה יבוצע תחת פיקוח מקצועי מתאים החל מרגע הכנת הבקשה והגשתה, וכן חשוב במיוחד להמשיך את הפיקוח המקצועי לאחר הפקדת הבקשה אצל הרשם לענייני ירושה, וזאת בכדי לצפות מראש תקלות וסירבולים בירוקרטיים ולפתור במהירות וביעילות תקלות בלתי צפויות.

 לבדיקת זכויותיך ולמימושן בקלות ובמהירות – יש למלא את הטופס

אנחנו מתחייבים לחזור אליך בהקדם:

 

שם (*)

דואר אלקטרוני (*)

טלפון או נייד(*)

נושא

תוכן ההודעה

אי כשרות המצווה

אי כשרות רפואית, קוגניטיבית, פסיכיאטרית, או נפשית של המצווה

הכלל הוא כי כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו וכל אדם כשר לפעולות משפטיות ועריכת צוואה בכללם, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או פסק דין, כמצוין בסעיף 1 ו-2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוט' תשכ"ב – 1962.

 סעיף 26 לחוק הירושה קובע:

"צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה  – בטלה".

סטטוס של קטינות או פסלות- דין מביא לבטלות הצוואה, גם אם הקטין ו/או פסול הדין יודע להבחין בטיבה של צוואה.

מטרת הסעיף להגן על קטין ו/או פסול דין מפני שיקולים מוטעים אותם הוא שוקל בעצמו מפני לחץ והשפעה.

הפסיקה פיתחה את  המבחנים לקביעת  כשרות אדם לצוות  בטיבה של צוואה.

המבחנים לקביעת כשרות אדם לצוות

הפסיקה פיתחה את  המבחנים לקביעת  כשרות אדם לצוות (ע"א 160/80 בנדל נגד בנדל פד"י לה (3) 101):
א. יכולתו של המצווה להבין טיבה של צוואה

ב. מודעותו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה;

ג. דיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו;

ד. מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו;

 "עיקר הוא כושרו של אדם לשפוט כראוי את המציאות הסובבת אותו, יכולתו לגבש כוונה ורצון; ולבסוף- יכולתו וכוחו לכוון את התנהגותו על פי אותה מציאות ובהתאם לאותה כוונה ולאותו רצון. הגבלת כשרות תבוא במקום שכושר שיפוטו של אדם נפגם כדי-כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו – מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי-ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות דעתו ואת כושר שיפוטו הלקו" (פס"ד בינשטוק, כבוד השופט חשין).

עוד נקבע בפסיקה כי על המצווה להיות בדעה צלולה ולפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו, כאשר.

דעתו משוחררת מלחצי נפש חולניים, תעתועי דמיון ומחשבות שווא.

"הלכה היא – והלכה זו יפה בענייננו – כי מחשבות שווא הן מחשבות שאין להן כל ביסוס שהוא במציאות. ואילו אם יש ראיות כלשהן ולו ראיות קלושות העשויות להביא למחשבה על דבר קיומה של מציאות מסויימת, לא נכיר במחשבות כמחשבות שווא". ראה: ע"א 1212/91 ליב"י (שם)

חשיבות המועד לאי הכשרות

 חשיבות המועד לאי הכשרות: להוכחת טענות בעניין מצב נפשי וגופני יש להסתייע בעדות רפואית או אחרת לפיה על המתנגד להוכיח שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה. על חומר הראיות להתייחס למועד עריכת הצוואה. לפיכך, צוואה שנעשתה בעת שהמצווה היה בעל כושר להבחין בטיבה, תהא תקפה גם אם במועד מאוחר יותר ניטל ממנו כושר זה, וגם אם הוכח שלפני עשייתה חסר היה את כושר האבחנה הנדרש להבנת טיבה.

הדברים מסתבכים במצבים התחלתיים של מחלת אלצהיימר או דימנסיה – נקבע בפסיקה כי מקום בו סבל פלוני מרגעים או אף מתקופות שבהם נתערפלה דעתו, הרי אם הוכח כי היה צלול ביום עשיית הצוואה -ולא כל שכן במועד עשייתה הלכה למעשה, הרי שביהמ"ש רשאי וצריך, לקבוע כי פלוני "הבחין בטיבה של הצוואה" שעשה אותה.

על המתנגד לקיומה של צוואה, לעמוד בנטל השכנוע ולהוכיח שהמנוח לא עמד במבחנים הנ"ל במועד עריכת הצוואה, ולכן לא היה כשיר לכתוב צוואה.

הדרך הנהוגה (אך לא היחידה) להוכיח כי הצוואה נכתבה כאשר המנוח היה בלתי כשיר מבחינה רפואית, נפשית או קוגנטיבית היא תוך הסתמכות על ההיסטוריה הרפואית של המנוח והזמנת התיקים הרפואיים של המנוח מבתי חולים קופות חולים, רופאים, המוסד לביטוח לאומי וכל מסגרת אחרת שטיפלה במנוח.

לאחר איסוף ובחינת המסמכים הרפואיים של המוריש או כל עדות רפואית אחרת, יש צורך לערוך חוות דעת  של מומחה (למשל פסיכיאטר, נוירולוג או פסיכוגריאטור) אשר יקבע באם המוריש היה כשיר לחתום על צוואה מבחינה בריאותית, מנטלית, נפשית וקוגניטיבית.

אם המומחה יקבע כי כושר השיפוט של המוריש היה פגום בעת עריכת הצוואה, למשל אם המוריש סבל ממחלת האלצהיימר, דימנסיה, פגיעה כל שהיא בזכרון, פגיעה בהתמצאות בזמן או במקום, או פגיעה בצלילות הדעת שנבעה למשל מתרופות מרדימות או מטשטשות, וכל פגיעה אחרת בהכרתו, בתפיסת המציאות או בזיכרונו, סביר להניח כי בית המשפט יורה על אי כשרות של המצווה ועל ביטול הצוואה, שכן במצבים כאלה אין לראות במנוח כמצווה שערך צוואה מתוך רצון חופשי ומתוך גמירות דעת.

מכיוון שהמנוח איננו בנמצא בתביעות מסוג זה, בית המשפט יאפשר להסתמך על מסמכים רפואיים של המנוח. בכדי לקבל את מסמכיו הרפואיים של המנוח יש להגיש תביעה להסרת החסיון הרפואי של המנוח במוסדות הרפואיים הרלוונטיים.

אם בית המשפט ישתכנע שיש הצדקה להסיר את החסיון הרפואי, הוא ייתן צו המורה למוסדות הרפואיים להעביר לעיונם של הצדדים את התיק הרפואי של המנוח.

במקרים רבים, מעיון בתיקו הרפואי של המנוח אנחנו מגלים ראיות ורמזים לאי כשרות המנוח במועד עריכת הצוואה, לרוב עקב פגיעה קוגנטיבית הנובע ממחלות הזיקנה כגון אלצהיימר או דימנסיה אבל גם עקב מחלות נפש, או טשטוש הנובע מתרופות שנטל המנוח.

לא די במסמכים הרפואיים עצמם להכריז על המנוח כבלתי כשיר לעשות צוואה. בית המשפט איננו רופא ואיננו מתיימר לפרש את המשמעות של המסמכים הרפואיים המונחים בפניו. לכן, שלב חשוב נוסף הוא הכנת חוות דעת מומחה, לרוב רופא פסיכוגריאטר, פסיכיאטר, נוירולוג או רופא מסוג אחר, אשר יתבקש על ידי בית המשפט להכין חוות דעת מומחה במסגרתה יחווה דעתו אם המנוח היה כשיר לערוך צוואה במועד עריכתה.

עדות מומחה על מצבו הרפואי והקוגניטיבי של המצווה- המורכבות

הליך של ביטול צוואה, אשר נעשה באמצעות הגשת התנגדות לקיום צוואה, הוא אחד ההליכים המורכבים והחמקמקים ביותר במשפט הישראלי, שכן במהלכו נדרש בית המשפט להחליט מה היה רצונו האמיתי של המצווה אשר הלך לעולמו וזאת מבלי שיוכל לקבל את עדותו של המצווה.

השאלה הראשונה שעולה: אם המצווה לא היה כשיר לצוות, האם היתה לכך ראייה במהלך חייו?

שלילת הכושר לצוות, ובמיוחד בדיעבד, מאדם שבמהלך חייו לא הוטל ספק בכושרו לעשות כן, אינה עניין של מה בכך, הנטל לסתור חזקת כשרות בסיסית זו לאחר מותו של אדם הינו כבד ביותר.

כבר נפסק, כי: לא די בהעלאת ספקות גרידא כדי לעמוד בנטל השכנוע המוטל על הטוען לחוסר כשרות לצוות…" (ע"א 279/87 רובינוביץ נ' קרייזל, [4], בעמ' 762).

למשל – הכרזת אדם כ"חולה נפש" לאחר מותו, בלי שנבדק בחייו על-ידי פסיכיאטר אלא בהסתמך על עדויות של אנשים שאינם בני סמכא או אף בהסתמך על חוות-דעת פסיכיאטריות אשר נקבעו פוסט-מורטם, איננה משימה פשוטה.

נטל הראיה המוטל על הטוען כי אדם שחלף מן העולם ושלא ניתן לבודקו היה חולה נפש, הוא, כאמור, כבד ביותר.

חקירת עדים ועיון במסמכים לבירור כשרות המצווה

חוות דעת המתבססת על התיעוד הרפואי של המנוח,  חסרה  היא  שכן היא לא מבוססת על בדיקה ישירה של המצווה. לפיכך, חוות דעת שכזו מהווה רק חלק ממכלול הראיות שניתן להניח בפני בית המשפט במטרה להצביע על הכשל במצבו הקוגנטיבי של המצווה.

למכלול הראיות לגבי כשרות המצווה ניתן להוסיף גם עדויות של מי שהיו בסביבתו של המנוח בסמוך לעשיית הצוואה ובוודאי עדותו של מי שעשה את הצוואה, מי שערך אותה או מי שנטל חלק בעריכתה.

על תפקודו וכשרותו של המצווה ניתן גם ללמוד מעדים שהכירו אותו בחייו, כגון קרובי משפחה, חברים ומכרים, שכנים, מטפלים, ואף רופאים אשר יצהירו בעדות על מצבו (כעדים ולא כמומחים).

גם מכתבים או כתבי יד אשר הוכח שנעשו על ידי המנוח במועד הרלוונטי לצוואה או בסמוך לה יכולים להוות, בנסיבות מסוימות, ראיות בבית המשפט המעידות על מצב כשרותו, באם מבחינת התוכן או צורת הכתיבה – הכל תלוי בנסיבות.

עיון בלשון הצוואה לבירור כשרות המצווה

גם מתוך קריאת לשון הצוואה אנו יכולים ללמוד ולקבל חיזוק לגבי שאלת כשרות המצווה –  מלשון הצוואה ניתן ללמוד עד כמה היה המצווה מודע לנסיבות חייו, לשמות וזהות בני משפחתו ויורשיו, להיקף רכושו, לעובדה כי הוא מדיר/מקפח יורש מצוואתו, ואף לתפיסת המציאות של המצווה.

ראה דבריו של כבוד השופט שוחט שאול בת"ע 010910/99 בבית משפט לענייני משפחה תל אביב:

"יחד עם זאת, לשון הצוואה במקרה דנן – צוואה קצרה, אשר מכילה תיאור מוגבל ביותר של היקף רכוש המנוחה ובה מוזכרת רק התובעת, בתה של המנוחה אשר זוכה בכל העזבון בעוד שיתר ילדיה של המנוחה (אשר אף התובעת אינה טוענת כי המנוחה לא הייתה בקשר עם מי מהם) אינם מוזכרים בצוואה כלל – מעלה לכשעצמה ספקות. ספקות, שבשלביו המוקדמים של ההליך שבפניי היו בגדר "תהיות" ותו לא, אך כעת, משהגעתי אל סופה של הדרך, ובבקשי לדעת היכן אני ומה עלה בגורל ספקותיי, מוציא אני עצמי והספקות נותרו לקונן בליבי."

נטל ההוכחה לאי כשרות

הנטל להוכחת קיומה של ההגבלה על המצווה, מוטל על מי שרוצה להבנות ממנה, דהיינו על הטוען לחסרונו של כושר האבחנה. כמות ההוכחה אינה עניין של מה בכך וכדי לעמוד בנטל זה לא די בהעלאת ספיקות גרידא.

כיום, לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלילת הכושר לצוות, ובמיוחד בדיעבד, מאדם שבמהלך חייו לא הוטל ספק בכושרו לעשות כן, אינה עניין של מה בכך, כך שהנטל לסתור את חזקת הכשרות הבסיסית הזו, לאחר מותו של אדם, הינו כבד ביותר –  אך אפשרי באמצעות עבודת תחקיר רקע טובה, איתור יסודי של כל הראיות הרלוונטיות, ושימוש בכל הסעדים הפרוצדוראליים הקיימים בחוק.

צעדי מנע להכרזת אי-כשרות כבר בחיי המצווה

אם אתם רוצים להוכיח כבר בחייכם כי הייתם כשירים בעת כתיבת צוואתכם, ובמיוחד אם יש חשש כי יעלה ספק לגבי כשרותכם לאחר פטירתכם, או כי גורם כלשהו עלול לבקש את ביטול צוואתכם הייתי ממליצה לנקוט באמצעים הבאים:

א. להזמין מומחה בתחום הבריאותי הרלוונטי למצבכם אשר יערוך חוות דעת רפואית לגבי מצבכם במועד הרלוונטי לעריכת צוואתכם.

ב. לתעד את עשיית הצוואה באמצעות צילום וידאו של האירוע (ניתן גם לתעד את הבדיקה הרפואית באמצעות הוידאו).

ג. להחתים את עדי הצוואה על תצהיר המפרט את נסיבות עריכת הצוואה.

ד. לפרט בצוואתכם ואף בתצהיר נפרד שייערך ביום הצוואה את נסיבות עריכת צוואתכם.

ה. לקבל ייעוץ משפטי ויעוץ  רפואי הרלוונטי למצבכם המיוחד ולנסיבות חייכם המיוחדות.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

ביטול צוואה מקפחת

העובדה כי קופחתם מצוואתו של קרוב משפחה תתגלה לכם, לרוב, רק לאחר מותו. גילוי זה הוא לפעמים כואב ביותר, שכן במרבית המקרים מדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, והפגיעה אינה רק כלכלית אלא גם רגשית.

בשלב זה לא תוכלו להתווכח עם המוריש שנפטר ו"לסגור" עמו חשבון או לשכנע אותו כי טעה בהחלטתו, ועליכם להתמודד ישירות מול היורשים על פי הצוואה.

גרועים לא פחות הם המקרים בהם עולה חשדכם או ידוע לכם שהצוואה המקפחת אתכם נכתבה בנסיבות שפגעו ברצונו החופשי של המוריש כגון אילוץ, השפעה בלתי הוגנת מצד היורשים או ניצול חולשתו של המוריש מצדם.

כעת אין לכם מנוס מלמצוא דרכים משפטיות לביטול "רוע הגזירה" שנפלה עליכם, ולהשבת שמכם לרשימת היורשים.

ההחלטה לפתוח בהליך משפטי בקשר לצוואה שבמחלוקת, יוצרת לרוב גם סכסוכים אישיים בין יורשים, שהם לרוב קרובי משפחה, וזו איננה החלטה פשוטה כלל ועיקר, גם כאשר אתם יודעים כי הצדק עומד לצדכם, ולרוב מושפעת משיקולים כבדים של מורכבות היחסים המשפחתיים.

מנגד, עומדת לעתים תחושתכם הקשה כי קופחתם שלא בצדק, בייחוד כאשר ידוע לכם כי הצוואה נכתבה בניגוד לרצונו של המוריש, תוך ניצול לרעה של חולשתו או מצבו הבריאותי.

את ההחלטה באם לפתוח בהליכים משפטיים לביטול צוואה עליכם לקחת לאחר שביררתם ככל יכולתכם את סיכוייכם לנצח בתביעה מסוג זה ואת השפעת החלטתכם על יחסיכם עם בני המשפחה.

אם תפנו לייעוץ משפטי, יתכן ועורך הדין יוכל לסייע לכם באיתור פגמים משפטיים בתהליך הכנת הצוואה או באופן ניסוחה שיגרמו לביטולה החלקי או המלא.

במקביל יפעל עורך הדין לתבוע את זכויותיכם שאינן תלויות בצוואה, אם קיימות כאלה (כגון זכויות מכח זוגיות, שיתוף, מזונות).

מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה באספקטים השונים של דיני המשפחה במשולב ולא רק בדיני ירושה, בכדי שיבחן אם קיימת דרך משפטית "לתקוף" את הצוואה ה"מקפחת" או "להציל" חלק מרכוש המוריש על ידי "הוצאתו" מכלל ה"ירושה", ולא רק על ידי ביטולה של הצוואה באופן ישיר.

חשוב לא פחות כי תדאגו לעדכן וליידע את עורך הדין המייצג אתכם בדבר אופי ומורכבות הקשר ביניכם לבין שאר היורשים, פרטים אלה יסייעו לעורך הדין הן מבחינת ה"פסיכולוגיה" של ניהול התיק, וכן יסייעו לו להתנהל בזהירות וברגישות בכדי לפגוע באופן מינימלי במרקם המשפחתי.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

הרשם לענייני ירושה

הרשם לעניני ירושה

בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תוגש לרשם לעניני ירושה, הפועל על פי החוק ועל פי תקנות קפדניות ומחמירות. כל בקשה שלא תעמוד בכללים ובנהלים המחמירים, תוחזר לשולח, או שהטיפול בה יעוכב באופן משמעותי עד שהתקלה תתוקן. הרשם לענייני ירושה מוסמך לדרוש פרטים נוספים שחסרים לו, לסרב לפתוח תיק במקרה שהבקשה אינה עשוייה בהתאם לנהלים, או במקרה שלבקשה לא צורפו המסמכים המחוייבים.

 

תעודת פטירה והצהרת מוות

 באם לא תצורף תעודת פטירה מקורית של המוריש או הצהרת מוות לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה שמוגשת לרשם לענייני ירושה הרשם לענייני ירושה יידחה את הבקשה וישיב אותה לשולח.

תעודת פטירה ניתן לקבל במרשם האוכלוסין של משרד הפנים באיזור מגוריו האחרון של המנוח.

אם מסיבה כלשהיא לא קיימת תעודת פטירה במשרד הפנים או אם אין הכרזת מוות לגבי המוריש יש להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת צו להצהרת מותו של המוריש, במסגרת בקשה זו מוטל על המבקש להוכיח בדרכים משפטיות כי המוריש נפטר. אם בית המשפט ישתכנע בראיות המשפטיות הקיימות הוא יתן פסק דין הקרוי "הצהרת מוות".

בקשה לצו קיום צוואה

במקרה של בקשה לצו קיום צוואה – חובה לצרף את הצוואה המקורית, למעט צוואה בעל-פה שאז יש להגיש תצהירים מתאימים.

במקרה שאין צוואה מקורית – אנו נכנסים להליך מורכב ובעייתי יותר – אם הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, הרשם לענייני ירושה מעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה שרשאי להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

צוואה חלקית - כשהצוואה אינה מתייחסת לכל הרכוש

אם המוריש כתב צוואה חלקית שלא כללה את כל נכסיו – יינתן צו קיום צוואה על הנכסים שנכללו בצוואה ויינתן צו ירושה על ייתרת הנכסים בעיזבון המוריש. לעניין זה חשוב לקרוא היטב את הצוואה ולהתייחס ללשון הצוואה בכדי להסיק אם הצוואה כוללת את כל עיזבונו של המוריש או מתייחסת רק לנכסים ספציפיים בעיזבונו.

הגשת התנגדות לצוואה / ירושה

כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה חייב להודיע ברבים על כך, באמצעות פרסום מודעה בעיתונים, ולקבוע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדות לקיום צוואה / התנגדות לקיום צו ירושה.

מי שמבקש למנוע קיומה של צוואה צריך להגיש התנגדות לקיום צוואה ובמסגרתה לפרט את העילות המשפטיות והעובדתיות המצדיקות ביטולה של הצוואה.

מי שמבקש למנוע קבלת צו ירושה צריך אף הוא להגיש התנגדות ולפרט במסגרת כתב ההתנגדות את טיעוניו. במקביל, על מתנגד כזה להגיש בקשה לצו ירושה או בקשה לקיומה של צוואה אחרת שלטענתו תקיפה.

הפקדת צוואה למשמרת אצל הרשם לענייני ירושה עוד בחיי המצווה

כבר בחיי המצווה הוא יכול להפקיד את צוואתו בלשכת הרשם לענייני ירושה. ההפקדה תיעשה על ידי המצווה באופן אישי. המצווה זכאי בכל עת לדרוש לקבל את הצוואה לידיו. הפקדת הצוואה תבטיח כי לאחר פטירת המצווה, ניתן יהיה לאתר את הצוואה ביתר קלות והיורשים לא יאלצו לחפש את הצוואה.

(א) המבקש להפקיד צוואתו אצל רשם לעניני ירושה יגיש לו בקשה על כך בכתב.

(ב) המבקש יוזמן להתייצב אצל הרשם לעניני ירושה, להיחקר על פרטי זהותו ולמסור את הצוואה כשהיא במעטפה סגורה וחתומה בשעווה ובחותמת הרשם לעניני ירושה.

(ג) על המעטפה יצוינו, פרטי זהותו ומענו של המפקיד, תאריך ההפקדה ובפני מי נעשתה הצוואה ככל שהדבר ידוע ויחתמו עליה הרשם לעניני ירושה והמפקיד.

(ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה.

(ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצוין גם שמם ומענם של העדים.

(ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לעניני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על פי בקשה בכתב;הרשם לעניני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגד חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי;דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי.

סמכות הרשם לענייני ירושה למנות מנהל עיזבון

אצל הרשם לענייני ירושה יש להגיש בקשות למינוי מנהל עיזבון כאשר הבקשה מוגשת בהסכמת כל היורשים. במידה ואין הסכמה בין היורשים לגבי מינוי מנהל עיזבון יש להגיש הבקשה בבית המשפט.

הרשם לענייני ירושה מוסמך למנות מנהל עיזבון כאשר הבקשה מוסכמת על כל היורשים. באין הסכמה בין היורשים על ניהול העיזבון יעובר התיק לבית המשפט לענייני משפחה אשר ידון בכל הבקשות הקשורות לעניין ניהול העיזבון.

 תפקידיו של מנהל העיזבון: לכנס את נכסי העיזבון, לפרסם הודעה לנושים אם יש לעיזבון חובותלשלם חובות, לשמור על נכסי העיזבון, לנהל חשבונות, להגיש פרטה ודו"חות לאפוטרופוס הכללי ולחלק את העיזבון בין היורשים.

 חשוב להבין כי מנהל עיזבון שימונה יהיה זכאי לשכר טרחה בגין עבודתו על דרך של אחוזים מסוימים משווי העיזבון אותו הוא מנהל

סמכות הרשם למנות מנהל עיזבון זמני

מנהל עיזבון זמני מתמנה לתקופה של ארבעה עד שישה חודשים, כאשר בית המשפט על פי שיקול דעתו יכול לקבוע זמן ארוך יותר.

 תפקידי מנהל העיזבון הזמני הם:

  1. כינוס נכסי העיזבון.

  2. פרסום הודעה לנושים

  3. תשלום חובות

  4. שמירה על נכסי העיזבון: השקעת כספים, השכרת נכסים, מכירת נכסים וניהול עסקים.

  5. ביצוע פעולות מיוחדות על פי הוראות בית משפט

  6. ניהול חשבונות, הגשת פרטה ודו"חות כספיים לאפוטרופוס הכללי.

הגבלת תקופת מינוי מנהל עיזבון

מנהל עיזבון קבוע מתמנה לתקופה של שנתיים . תפקידי מנהל העיזבון הקבוע הנם:

  1. התפקידים המוגדרים גם עבור מנהל עיזבון זמני – שמירה על נכסי העיזבון וכיוצב.

  2. מכירת נכסים וזכויות: דירות, מקרקעין, מכוניות, מיטלטלין, תכולת בית, זכויות בחברות.

  3. חלוקת העיזבון בין היורשים: העברת הנכסים והזכויות ברישום על שם היורשים.

העברת הדיון מהרשם לענייני ירושה אל בית המשפט לענייני משפחה

המקרים שבהם הרשם לענייני ירושה יעביר את הדיון בבקשה לצו ירושה/ בקשה לצו קיום צוואה לבית המשפט:

(1) אם הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה או לבקשה לצו קיום צוואה;

(2) אם המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;

(3) אם היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף להליך;

(4) אם האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר;

(5) אם הצוואה היא צוואה בעל פה (שכיב מרע);

(6) אם בצוואה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25;

(7) אם הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

ערעור על החלטות הרשם לענייני ירושה

הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לעניני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך שידון בערעור בשופט אחד.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

השפעה בלתי הוגנת

ארבעת המבחנים לבחינת השפעה בלתי הוגנת ותלות המצווה בנהנה הנם:

מבחן ראשון -תלות ועצמאות

המבחן הבסיסי להכרעה בדבר קיומה ועוצמתה של תלות הוא מבחן העצמאות. זהו מבחן של מידה, המיוסד על היותן של "עצמאות" ו"תלות" שני מושגים הופכים.

השאלה שבית המשפט מציג לעצמו היא, האם בתקופה הרלוואנטית לעשיית הצוואה היה המצווה "עצמאי" – מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית-הכרתית – ועד כמה? ככל שהמצווה היה פחות עצמאי, באיזו משתי בחינות אלו, תתחזק הנטייה לחייב את קיום התלות….

את השאלה אם המצווה היה עצמאי יש אמנם לבחון לאורך תקופה נתונה, אך לא פחות חשוב הוא לברר את מצבו במועד עריכת הצוואה.

בדנ"א 1516/95 – רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 98(2), 1831 , 1848 (1998) נקבע כי:

בבחינת טענה של השפעה בלתי הוגנת, יש חשיבות רבה לראיות אודות מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה ודוק: אין מדובר בבחינה של כשרותו של המצווה לעשות צוואה. למצבו הבריאותי והנפשי של המצווה חשיבות רבה אפילו היה המצווה כשיר, מבחינה זו, לעשות צוואה. אכן, מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה עשוי להיות חשוב לצורך הכרעה האם היה המצווה מועד לפעול תחת השפעה, אשר תביאו להקנות את רכושו שלא בהתאם לרצונו האמיתי.

עשויה להיות לנתון זה חשיבות רבה בהכרעה האם למצווה היה רצון אמיתי להקנות את רכושו, אשר מצא את ביטויו בצוואה העומדת לדיון. נתון זה עשוי להצביע על מידת תלותו של המצווה בזולת, אשר בגינה ייתכן והמצווה איבד את היכולת האפקטיבית לממש את רצונותיו, להבדיל מרצונות הזולת. בשל מכלול היבטים אלה, נפסק כי מצב נפשי וגופני רעוע של המצווה:

"מחייב זהירות רבה כאשר באים לעמוד על רצונם העצמאי כמצווים. הגם שאין במצב זה כשלעצמו כדי לשלול את כושרם של המנוחים לצוות … הרי שיש בו כדי לשמש תמרור אזהרה ביחס לאפשרות היותם נתונים להשפעה בלתי הוגנת"…

בפס"ד  1516/95 – רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 98(2), 1831 , 1848 (1998) נקבע כי-  בהתאם לגישה זו, יוחס משקל ניכר למצבו הדכאוני הקשה של המצווה, ולהתמכרותו החריפה לאלכוהול, בתקופה בה נערכה הצוואה, עת החליט בית המשפט שלא לקיימה (ראו ע"א 2622/90 שני נ' לרמר, פ"ד מז(191 (1).

באופן דומה, לא קויימה צוואתו של אדם, נוכח – בין השאר – קשייו לתפקד מבחינה גופנית ולשרת את עצמו, מחמת גילו; היותו מנותק מכל דבר שאינו בתחום צרכיו המידיים; היותו אדיש ומדוכא; ואי יכולתו לשאת באחריות למעשים החורגים מסיפוק מינימאלי של צרכי היום-יום (ע"א 1750/90 אהרונסון נ' אהרונסון, פ"ד מו(336 (1))".

מבחן שני - תלות וסיוע

מקום בו מתברר כי המצווה אכן לא היה עצמאי, ועקב כך נזקק לסיוע הזולת, מתעורר צורך לבחון אם הקשר שהתקיים בינו לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו.

אם היה זה הנהנה, אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומוגבלויותיו, ייטה בית המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה. חשיבות מיוחדת נודעת, בהקשר זה, לשאלה אם הנהנה היה היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, שכן סיועו של אדם אחד עלול להעמיד את המצווה במצב של תלות מוחלטת באדם המסייע לו. וקיום מצב דברים כזה עשוי להוות שיקול התומך בהקמת חזקה להשפעה בלתי הוגנת.

מבחן שלישי - קשרי המצווה עם אחרים ואי קיום סיבות לנישולם

בעצם בידודו של המצווה מן העולם יש כדי להגביר את תלותו בנהנה, מכאן שלעניין ההכרעה בשאלת התלות אין זה מעלה או מוריד מה גרם לבידודו של המצווה, אלא הבידוד עצמו הוא הקובע.

מבחן רביעי - נסיבות עריכת הצוואה

גם אם מעורבות הנהנה לא מגיעה עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, על פי סעיף 35 לחוק הירושה, הרי שבמבחני ההשפעה הבלתי הוגנת, יש במעורבות זו, להוות ראיה לכאורה וחזקה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

התערבות יורש בצוואה

איסור מעורבות היורש בצוואה שנערכה לטובתו

סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה.

סעיף 35 קובע חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה, שלפיה די בקיומן של הנסיבות המפורטות בו כדי לגרום לבטלות הצוואה שנעשתה לטובת הנהנה.

החוק יוצר הנחה חלוטה, כי מי שלוקח חלק בעריכת הצוואה השפיע שלא כדין על המצווה. חזקה זו אין לסתור אף לא ע"י הבאת ראיות המלמדות כי שלבים אחרים בהליך היווצרותה של הצוואה היו נקיים מפגם. המשמעות היא כי אם נהנה בצוואה לקח חלק בעריכתה, אין תוקף להוראה המזכה אותו – אפילו היתה זו הוראת אמת. (ע"א 6486/98 מופק בוטו נ' סאמי בוטו, פ"ד נד(1) 19, 32-31 (השופט ריבלין).

הביטוי בע"א 529/69 רוזנהויזר נ. רלף סידני כהן, פד"י כ"ד (2), 93, 97, מסביר בית המשפט את הרציונל העומד מאחורי הפסילה הגורפת של צוואה שנעשתה בהתערבות הנהנה העיקרי בה:
"הפסילה היא מחמת חשש שמא האנשים האלה (העד או מי שערך או לקח חלק בעריכתה) השפיעו על המצווה בדרך בלתי הוגנת או רימוהו. החוק אינו נותן לאנשים אלה אפשרות לנקות עצמם מחשד או חשש זה; ושום עדות, אף המהימנה ביותר על בית המשפט המוכיחה שההוראה היתה מיוזמתו של המצווה ומרצונו החופשי, אין בכוחה להכשיר את ההוראה".

המדובר, איפא, על הנחה שאינה ניתנת לסתירה לפיה רואים את מי שפעל, כמתואר בסעיף 35 הנ"ל, כאילו השפיע השפעה בלתי הוגנת על המצווה ואין חובה על הטוען להוכיח את קיומם של רכיבי ההשפעה הבלתי הוגנת. (ראה ע"א 99/86 מתתיהו זיידה נ' ריקה-רבקה זיידה, פ"ד מ(3), 105 , 107-108 (1986).

בע"א 433/77 הררי נ' הררי, פ"ד לד(1) 779, קבע כב' השופט ברק כי נטילת חלק בעריכת הצוואה אינה מתחילה רק בשלב בו מועלית הצוואה על הכתב. המדובר, כך קבע, ב"ביטוי גמיש אשר מתמלא תוכן על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. מטבעו, אין הוא סובל מסמרות קבועים".

המבחן שקבע כב' השופט ברק, לבחינת המעורבות בעריכת הצוואה הוא מבחן "השכל הישר" (ראה ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה(3) 109). כאשר הבחינה האם נטל הנהנה חלק בעריכת הצוואה צריך שתיעשה ביחס לכל מקרה ונסיבותיו, ונוכח מידת האינטנסיביות והחומרה של מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה. (ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בן אהרון וישראל, פ"ד נ(2) 215, 228-227 (כב' השופט ריבלין); ע"א 148/96 בקשי נ' סלמן, פ"ד נג(1) 843, 847 (המשנה לנשיא לוין)).

הנסיבות המצטברות להוכחת מעורבות של נהנה הפוסלת צוואה

על פי ההלכה בע"א 5869/03 נילי חרמון נ' בנימין גולוב קבע כב' השופט רובינשטיין, הצטברותן של מספר נסיבות, אירועים וזיקות שאולי כל אחד מהם כשלעצמו לא היה בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, יכולים, בהיקבצם יחד ב"מבט על" אל המכלול, ליצור את אותה השתתפות פסולה בעריכתה של צוואה.

דוגמא לנסיבות אשר כל אחת בנפרד אולי אינה מלמדת על מעורבות אך צירופן במבט על יוצר מעורבות אסורה:

זהות העדים לצוואה: כאשר העדים הם גם היורשים, או מכרים של היורשים העיקריים בצוואה קיים חשש למעורבות בלתי חוקית של היורש בצוואה.

אי כשרות המצווה: אם מצבו הרפואי של המנוח לא היה כזה המאפשר לו להפעיל שיקול דעת הן ברמת ההחלטה לכתוב צוואה והן ברמת ההחלטה לגבי תוכנה ויש חשש כי היורש היה מעורב ועשה במקומו פעולות אלה.

זהות הנהנים בצוואה: עצם היות היורש הנהנה העיקרי בצוואה.

תלות המצווה בנהנית העיקרית: תלותו של המצווה בנהנה העיקרי של צוואתו.

לשון הצוואה ונוסחה: ישנם מצבים בהם לשון הצוואה מלמדת על מעורבות של הנהנה העיקרי בה.

סיכומו של דבר, יתכנו מצבים שממכלול הנסיבות המיוחדות ומדינאמיקת היחסים בין כל הצדדים, ניתן יהיה ללמוד על מעורבות בעריכת צוואה, שיש בה כדי לפסול הצוואה ולבטלה.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

זיוף צוואה

סעיף 5 לחוק הירושה קובע כי מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת – מאבד את זכותו לרשת את המוריש.

יצויין כי קיימים מקרים שבהם גם חתימות העדים על הצוואה עלולות להיות מזוייפות ולא רק חתימתו של המצווה עצמו.

הדרך להוכיח קיומו של זיוף כזה הנה באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה כי ימנה מומחה גרפולוג מטעמו לבדיקת טענות הזיוף.

תמיד תוכלו לבצע בדיקה מקדימה של מומחה מטעמכם במקרה שקיים חשד לזיוף, וכך תוכלו לצפות מראש את תוצאות המומחה מטעם בית המשפט, אך חוות דעת שהוזמנה אישית על ידכם לא יכולה להוות ראייה בבית המשפט לענייני משפחה.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

חשיבותה של צוואה

לכאורה, בעת הגיענו ל"עולם שכולו טוב", השאלה מה יעלה בגורל רכושנו לא אמורה להטריד אותנו כלל, שכן, נהוג להאמין כי לא ניתן ליהנות מהרכוש לאחר המוות. ועם זאת- שאלת גורל רכושנו אחרי לכתנו, מטרידה גם מטרידה אותנו.

הדבר נובע ממספר סיבות. סיבה עיקרית וחשובה הנה, כי מדובר ברכוש שנצבר במאמצים רבים במהלך חיינו, וטבעי הוא שנרצה לוודא לאילו מטרות מועילות הוא יוקדש לאחר לכתנו.

סיבה נוספת וחשובה לא פחות הנה הדאגה הטבעית והכנה של כל אדם לרווחתם ולטובתם של צאצאיו. כולנו משקיעים מאמצים רבים, במהלך חיינו, בכדי לדאוג לרווחתם ולטובתם של צאצאינו (גם אם הם לפעמים לא מעריכים זאת), ולא היינו רוצים כי ממשיכינו ידעו חוסר לאחר מותנו.

סיבה נפוצה אחרת, הנה הרצון למנוע סכסוכים בין בני המשפחה לאחר לכתנו, בעקבות מחלוקות על חלוקת ירושה. לכסף ורכוש יש יכולת "לבלבל" את היוצרות, לסנוור ולערער את שיקול דעתם של אנשים, ורבים מבקשים לקבוע כבר בחייהם מה ייעשה ברכושם לאחר מותם בכדי לשמור על אחדות המשפחה ולמנוע סכסוכים משפטיים בין בני המשפחה. סכסוכים כאלה, לאחר מות בן משפחה, גרמו בעבר לקרעים בלתי ניתנים לאיחוי בין בני משפחה, ואפילו בין אחים אשר קודם לכן חיו ביניהם בשלום ובאהבה.

שיקול חשוב לא פחות, הנו רצון המוריש כי לאחר לכתו ייעשה צדק או "סגירת חשבון" לגבי האנשים והאירועים הכרוכים במהלך חייו. הצדק יכול להיעשות על ידי מתן הטבות מיוחדות לאחר לכתנו לקרוב משפחה מסוים, אשר יחסו אלינו היה טוב במיוחד, או שסייע לנו בעבר מבחינה כלכלית או אחרת, או אשר הנו הנזקק ביותר בין בני המשפחה לסיוע מאתנו.

צדק יכול להתבטא גם ב"הענשת" בן המשפחה אשר גרם עוול, צער או פגיעה בבני משפחה אחרים, או שהזניח את הקשר עמנו באופן מחפיר, ולדעתנו אינו ראוי ליהנות מרכושנו.

בקיצור, עשיית צדק לאחר מותנו, תהיה בהתאם לתפיסתנו במהלך חיינו. מדובר ביכולתנו לתת ביטוי לתחושת הצדק המאוד אישית ומאוד סובייקטיבית שלנו.

לסיכום, ההחלטות הרכושיות שתקבלו היום, בנודע למועד שלאחר מותכם אולי לא תשפענה עוד עליכם במקום שכולו טוב, אך החלטות אלו תשפענה גם תשפענה על אלה הנותרים מאחור. השפעתה של צוואתכם לא תהיה רק כלכלית, אלא גם רגשית. מילתכם האחרונה בצוואתכם תיחרט בלבם של בני משפחתכם, לטוב או לרע, ותהווה גם עבורם את המאזן הסופי במערכת היחסים המורכבת וארוכת השנים עמכם.

כאשר מקורבינו ילמדו על מחשבותינו ורגשותינו כלפיהם, באמצעות הצוואה, יהיה זה כבר מאוחר לשנות את הדברים, ולכן הצוואה היא, ההזדמנות האחרונה לבטא את רצוננו האמיתי ולהעביר לבני משפחתנו מסר אחרון וייחודי שהנו נצחי ובלתי הפיך.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

ירושה על פי דין

זכויות בן זוג בירושה על פי דין

אחד המצבים הקשים בו נתקל אדם לאחר מות בן זוגו, הוא הגילוי כי עליו לחלוק חלק מן הרכוש האישי שלו ושל בן זוגו, עם יורשים נוספים.

למרות שהחוק נותן "יתרון חלקי" לבני זוג לפי כללים מורכבים מאד, עדיף להבטיח את זכויות בן זוגכם בעזבון בצוואה מסודרת.

חשוב להבין כי זכות השותפות של אדם ברכוש בן זוגו, הנובעת מדיני המשפחה בישראל, איננה נפגעת מכוח חוק הירושה, אלא חלה בשילוב עמו.

למשל, נכסים כמו דירה או כספים הרשומים רק על שם המוריש, אך נצברו במהלך הנישואין, שייכים במחציתם לבן הזוג שנותר בחיים (גם אם רשומים על שם המוריש בלבד) וזאת מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג או מכוח חוק יחסי ממון.

המשמעות הנה כי אם למשל, יש לבני הזוג רכוש משותף הרי שבן הזוג הנפטר הנו בעלים של מחצית הרכוש, ויכול להוריש את חלקו זה בלבד. המחצית השנייה של הרכוש שייכת לבן הזוג שנותר בחיים, ולא תחולק בין היורשים.

כאשר המוריש הוא בן זוגכם, מומלץ לפנות לעורך דין המתעסק, לצד דיני הירושה, גם בדיני אישות, שכן, הוא יסייע לכם לשמור על חלקכם ברכוש המשותף, להבדילו מעיזבון בן הזוג שנפטר, ולמנוע מצב שבו חלקכם ברכוש יחולק בטעות בין יתר היורשים.

זכויות בן הזוג במיטלטלין

באופן עקרוני זכאי בן הזוג ליטול מן העזבון את כל המיטלטלין השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף. בהגדרת "מיטלטלין" נכללים המכונית של בני הזוג, הריהוט בבית, כלי מטבח, וציוד אישי אחר המשמש את בני הזוג.

זכויות בן הזוג בנכסים אחרים

לעניין שאר העיזבון שמותיר בן הזוג, כגון נכסי מקרקעין מניות וכדומה, משתנה חלוקת העיזבון בין היורשים בכפוף לסוג היורשים שהניח אחריו המוריש בנוסף לבן הזוג:

א) אם המוריש הניח אחריו ילדים, נכדים, נינים או הורים, יירש בן הזוג מחצית מייתרת העיזבון.

ב) אם המוריש הניח אחריו אחים או אחיינים או סבים יירש בן הזוג שני שליש מייתרת העיזבון, וכן את כל חלקו של המוריש בדירת המגורים, והכל בתנאי שבן הזוג היה נשוי למוריש לפחות 3 שנים וגר עם המוריש בדירה הכלולה בעיזבון וכן בתנאי שלמוריש אין ילדים.

זכויות ידועים בציבור

חוק הירושה הישראלי קובע כי בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, ובמות אחד מהם, איש מהם לא היה נשוי לאחר, יירש בן הזוג שנותר בחיים את בן זוגו שנפטר כאילו היו נשואים זה לזו.

זכויות קרובים שאינם בני זוג של המוריש

לאחר שחלקו של בן הזוג בעיזבון יועבר לו, יתחלקו שאר היורשים על פי דין ביתרת העיזבון, כאשר הכלל הוא שילדי המוריש יירשו אותו, ואם אין למוריש ילדים- יירשו אותו הוריו ואם אין למוריש הורים יירשו את המוריש סביו.

אם אין למוריש קרובים שהם הורים, אחים, סבים, נכדים, נינים ואחיינים – יירש בן הזוג את כל העיזבון לבדו.

מי פסול להיות יורש?

מי שהורשע שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו או מי שהורשע שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה או שתבע לפי צוואה מזויפת- ייפסל ולא יוכל להיות יורש.

עם זאת, מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר כדי לרשת את המוריש.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

ירושה על פי צוואה

צוואה בכתב יד

צוואה הנכתבת אך ורק בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך כתוב בכתב ידו ונחתמת בידו.

יתרונה של צוואה מסוג זה הנו שאין צורך בהדפסתה באמצעות מחשב, וגם אלו מאיתנו שאינם מתמצאים ברזי הטכנולוגיה יכולים לערוך אותה.

חסרונה העיקרי הוא כי אינה נערכת על ידי עורך דין אשר מוודא את זהות החותם על הצוואה, ולפיכך קיימים סיכונים רבים לזיוף צוואות הנושאות לכאורה את שמכם.

בנוסף, אירעו מקרים רבים בהם צוואה אשר נוסחה על ידי המוריש בעצמו לא כובדה לבסוף בבית המשפט עקב בעיות בניסוח מעורפל, כתב יד לא קריא, כפל משמעות וכדומה.

.

צוואה בעדים

צוואה שניתן לעורכה בהדפסה, על המצווה לאשר את תוכנה על ידי חתימתו על גביה, בנוכחות שני עדים, אשר יאשרו בחתימת ידם על גבי אותה צוואה כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וכי חתם עליה מרצונו החופשי.

חשוב להקפיד כי הצוואה תאושר בחתימת עורך דין שיוודא את זהות המצווה והעדים. היתרון העיקרי של שיטה זו הוא שקיומם של שני עדים ועורך דין, מונע את זיוף הצוואה.

הצוואה המודפסת היא גם ברורה יותר, קריאה יותר וכך גם קל יותר לעקוב אחר רצון המצווה ולמלאו.

בנוסף, עורך דין המסייע בניסוח הצוואה, יוכל גם לוודא כי הצוואה מנוסחת באופן חוקי ותקני, ולמנוע מצב בו הצוואה תבוטל לאחר מות המצווה על ידי בית המשפט.

החסרון בצוואה בפני עדים טמון בצורך למצוא שני עדים אמינים שיחתמו על הצוואה ואשר אינם נהנים ומוטבים במסגרת הצוואה.

הדבר ניתן לפתרון מהיר וקל יחסית שכן מרבית משרדי עורכי הדין דואגים להמציא עדים נייטרליים וחסרי אינטרסים המתפקדים כעדים אמינים ומהימנים לצוואה.

מבחינת אמינות ו"בטיחות" זו היא הצוואה המומלצת ביותר.

צוואה בפני רשות

ניתן להצהיר את צוואתכם בפני שופט או רשם בבית משפט. המצווה פונה לבית המשפט בבקשה כי יאשר שזו צוואתו וייקרא אותה בפניו, ובית המשפט מאשר כי זו צוואתו. היתרון בצוואה מסוג זה הוא תחושת החגיגיות והטקסיות סביב עריכת הצוואה המתבטאת בפנייה לבית המשפט. אגב, לעניין סעיף זה – דין נוטריון כדין שופט.

החסרון הוא בהליך הארוך והמסורבל הכרוך בפניה לערכאות המשפטיות, שעל סדר יומן עומדים תיקים רבים לעייפה, וכך צוואה שניתן היה לסיים את עריכתה במספר שעות, עריכתה עלולה להתמשך מספר שבועות, ואף מספר חודשים. בנוסף, צוואה בפני רשות כרוכה בתשלום אגרות שונות לבית המשפט.

צוואה בעל פה

אדם חולה הנוטה למות (שכיב מרע) וכן, מי שרואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות את רצונו בפני שני עדים השומעים אותו, ואשר יכתבו את דבריו בזכרון דברים ויפקידו אותו אצל רשם הירושות.

היתרון בצוואה זו הוא שבמקרה של מוות מהיר ובלתי צפוי, יש למוריש פתרון חוקי ויעיל להוריש את רכושו וזאת מבלי להשקיע את הזמן והמאמץ הכרוך בעריכת צוואה מסודרת בכתב.

החסרון נעוץ בעיקרו בחשש כי דבריך לא יצוטטו במדויק או אף יסולפו על ידי העדים, ולמעשה רצונך לא יתממש.

בנוסף, צוואה מסוג זה בטלה תוך 30 ימים משחלפו נסיבות האיום על חיי המצווה, אם המצווה נותר בחיים.

ואולם, החסרון העיקרי של צוואה בעל פה, נובע מהעובדה שמטבע הדברים לא תמיד ניתן לצפות פני המוות ולצוות את צוואתו מבעוד מועד.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

כללים לעריכת צוואה

מי כשיר לכתוב צוואה?

תנאי הכרחי לתקפותה של צוואה הנו כי הצוואה נערכה על ידי מי שכשיר מבחינה משפטית לצוות באמצעותה.

"כשיר" משמעו אדם בוגר שפוי, צלול, שמבין את משמעות מעשיו.

קטין, או מי שהוכרז כפסול דין או כחסוי, או אדם אחר שלא ידע להבחין ב"טיבה של צוואה" כגון אדם הסובל מפיגור או ממחלת נפש קשה במיוחד או ממחלת אלצהיימר מתקדמת אשר פוגעים ביכולתו ובכושרו השכלי- עלול להיחשב כבלתי כשיר לערוך צוואה, וקיים חשש כי צוואתו תיפסל על ידי בית המשפט ורצונו לא יתממש לאחר מותו.

חשוב להדגיש כי לא בכל מקרה שבו המצווה חולה במחלת נפש או באלצהיימר, נשללת זכותו לערוך צוואה. בתי המשפט נוהגים להבחין בין דרגות שונות של צלילות נפש, ובסדרת פסקי דין נקבע כי כאשר מחלתו של אדם לא פגעה באופן בלתי סביר ברצונו החופשי ובכושר שיפוטו, אזי צוואתו תקפה ותכובד לאחר מותו.

כלומר, בכל פעם שבית המשפט נדרש לבדוק אם אדם היה כשיר במועד חתימתו על צוואתו, תיבדקנה הנסיבות הספציפיות של אותו אדם, ובכללן, דרגת מחלתו במועד הספציפי של החתימה על הצוואה, דרגת צלילותו, ויכולתו להבין את משמעות הצוואה במועד חתימתו עליה.

מה מותר לכתוב בצוואה?

כל מה שתרצו – כמעט.

החוק מייחס חשיבות עליונה לכך שהצוואה תבטא את רצונו החופשי והאישי של המצווה, וכי על המצווה לא יופעלו כל כפייה, איום, אונס, או השפעה בלתי הוגנת.

אם קיים חשש כי צוואתו של אדם נערכה שלא מרצונו החופשי – מוסמך בית המשפט להכריז על בטלותה.

האם ניתן להתחייב בחוזה לגבי תוכן צוואתי?

התחייבות חוזית של אדם כלפי אחרים, בטרם מותו, לערוך צוואה מסוימת, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות כל צוואה הנה התחייבות בלתי חוקית ובלתי תקפה.

גם התחייבות בכתב של אדם כלפי יורשים בכתב שלא לשנות את צוואתו הנה התחייבות מבוטלת.

מה אסור לכתוב בצוואה?

לא ניתן לכלול בצוואה אמירות השוללות זכותו של אדם מסוים בעיזבונכם למשל : "דני לא יירש אותי".

הוראה מסוג זה בצוואה נחשבת להוראה בלתי תקיפה.

אם בכל זאת אינכם מעונינים כי אדם מסוים יירש אתכם, עורכי דין הבקיאים בדיני ירושה יידעו כיצד לנסח צוואה אשר תבטיח את רצונכם.

לא ניתן גם לקבוע בצוואה כי לאדם אחר תהיה סמכות לאחר מותכם להחליט כיצד תחולק צוואתכם, גם הוראה כזו הנה מבוטלת.

גם הוראות אשר הנן מעורפלות ודו משמעיות עלולות להתבטל על ידי בית המשפט, אם יקבע כי מדובר בהוראות סתמיות.

המצווה אינו יכול גם להורות בצוואתו כי אדם אחר הוא שיחליט כיצד רכושו יחולק לאחר מותו.

הוראות כאלה אשר תופענה בצוואה הנן בטלות, ואין לפעול על פיהן.

למי מותר לחתום בשמנו ועבורנו על צוואתנו?

לאף אחד.

בכדי לוודא כי תוכן הצוואה אכן מבטא את רצונו החופשי של המצווה, דורש החוק כי הצוואה תהיה מעשה אישי של המצווה.

המצווה אינו יכול, למשל, לשלוח נציג מטעמו אשר יחתום בשמו על הצוואה.

האם מותר לי לשנות את דעתי ולבטל את צוואתי?

כן. כל עוד אתם צלולים ומבינים את משמעות מעשיכם, אתם רשאים לבטל את צוואתכם הישנה ולערוך צוואה חדשה. גם אם תשנו את דעתכם עשרות פעמים- אתם רשאים לעשות זאת כל עוד הנכם בחיים.

כעקרון, הצוואה האחרונה והמאוחרת ביותר עליה חתמתם, היא הצוואה הקובעת והתקפה.

למי אני רשאי לצוות את רכושי?

אתם רשאים לצוות את רכושכם לכל מי שתחפצו, החל בילדיכם ונכדיכם וכלה באגודת צער בעלי חיים או האגודה למען החייל, או כל מטרה ראויה אחרת שבה אתם מעוניינים.

כיצד אנסח צוואה המתאימה לצרכיי המיוחדים?

חיוני מאוד כי הצוואה שלך תיתן ביטוי לסיפור חייך המיוחד וליחסיך המיוחדים עם בני משפחתך ומקורביך.

לכל אחד מאתנו אישיות שונה, תפיסת חיים שונה, ערכים ועקרונות שעיצבו את חיינו, ומערכות יחסים מיוחדות עם בני המשפחה השונים.

גם הרכוש שנצבר במהלך החיים משתנה מאדם לאדם, יש שצוברים רכוש צנוע אך בעל ערך סנטימנטלי רב ויש שצוברים בחייהם הון עתק.

רכוש יכול שיהיה בצורת כספים, חסכונות, נדל"ן (דירות, משרדים), מפעלים, עסקים, מניות, אגרות חוב, משקים חקלאיים, רכבים וכדומה.

רכוש יכול גם לכלול אוספי אומנות, תכשיטים יקרי ערך, ריהוט מיוחד ואף את בגדינו וציודנו האישי. סיפור חיינו הייחודי מוצא את ביטויו ברכוש שצברנו במהלך חיינו ובאנשים היקרים אשר אימצנו ללבנו.

בדיוק כפי שסיפור חיינו ייחודי ושונה מסיפור החיים של אחרים, כך גם עזבונו של כל אדם הוא שונה.

מסיבה זו, חשוב כי צוואתנו תנוסח באופן ייחודי שיבטא את מחשבותינו ורצונותינו הכמוסים והאינטימיים תוך התייחסות למורכבות מצבנו המשפחתי, החברתי והרכושי.

הימנעו מניסוח צוואות פשטני, המבוסס על "מתכון קבוע", כדוגמת ספר בישול, ושימו דגש בצוואתכם על הייחודיות והמורכבות של עניינכם.

עו"ד המתמחה בתחום הירושה יקפיד, בטרם עריכת הצוואה, ללמוד את סיפור חייכם, את "הנפשות הפועלות" המשמעותיות במיוחד עבורכם, ואת מבנה והיקף הרכוש שבבעלותכם ויסייע בידכם לבנות צוואה אשר תיטיב לבטא את כוונתכם, ותבטיח כי רצונכם החופשי יבוצע לאחר מותכם.

כיצד אמנע את ביטול צוואתי לאחר מותי?

הסיבות המשפטיות שבגינן עלול בית המשפט להורות על ביטול צוואה לאחר מות המצווה הנן רבות ומורכבות, ותיקצר היריעה לפרט את כולן כאן. ואולם, תוכלו לצמצם באופן משמעותי את ה"סיכון" כי צוואתכם תבוטל לאחר מותכם באם תנקטו בפעולות הבאות:

1. וודאו עם עורך דינכם כי הצוואה כתובה וערוכה לפי דרישות הדין. כך לדוגמא יש לוודא כי כל הפרטים המהותיים בצוואה כגון תאריך, פרטי המצווה והיורשים ופרטי העיזבון יהיו מפורטים כפי שנדרש בחוק ובפסיקה.

2. הימנעו מניסוח צוואה סתמי, לא ברור, או בלתי ניתן ליישום. עליכם לוודא כי לשון הצוואה ותוכנה הנם הגיוניים וברורים באופן חד משמעי, וניתנים לביצוע לאחר מותכם.

3. הימנעו משימוש בלשון שלילית. כגון "יוסי לא יירש דבר" וכד' שכן הוראות שליליות בצוואה אינן תקפות.

4. הקפידו לציין בצוואה את מניעיכם, ואת התנאים שאתם דורשים כי יתקיימו. הסבירו את הרקע המשפחתי והכלכלי. הדבר ילמד על צלילותכם ועל הבנתכם את סביבתכם ויחזק את הרושם כי מדובר בצוואה שנכתבה על ידכם בהיותכם כשירים לכתוב צוואה.

5. ודאו כי אין חשש רפואי כי תוכרזו כחסרי כושר לערוך צוואה. התייעצו עם רופא המשפחה וכן עם עורך דין כיצד ניתן להוכיח במקרה המיוחד שלכם את צלילותכם וכשירותכם.

6. דאגו לקבל חוות דעת רפואית. אם הנכם סובלים ממחלה כגון אלצהיימר או מחלת נפש או מחלה כרונית אחרת אך חשים כי עדיין אתם מסוגלים לבטא את רצונכם החופשי, דאגו לקבל חוות דעת רפואית, שחתומה על ידי הרופא המקצועי המתאים לעניינכם, המאשרת את מצבכם הרפואי ואת כשירותכם במועד הסמוך ביותר לעריכת הצוואה.

7. חשוב שחוות הדעת תהיה מעודכנת ליום כתיבת הצוואה. זכרו- אישור רפואי המעיד על מצבכם לפני עריכת הצוואה או לאחריה, עלול לעורר בעיות ושאלות בעתיד לעניין מצבכם הבריאותי, הנפשי והמנטלי במועד עריכת הצוואה, חשוב שחוות הדעת תהיה קונקרטית ליום כתיבת הצוואה.

8. בצוואה בכתב, הקפידו כי העדים המאשרים חתימתכם בפניהם, ישוחחו עמכם ויתרשמו מצלילותכם, שכן עדים אלו יהוו עדי מפתח במקרה שבו יעשה ניסיון לבטל את צוואתכם.

9. אם יש לכם רכוש שאינו ניתן לחלוקה בין יורשים, כגון תכשיט בעל ערך רגשי, הקפידו לפרט למי מהיורשים אתם מעונינים לצוות רכוש ספציפי זה.

10. אם אתם חוששים כי צוואתכם תושמד על ידי מי מקרוביכם לאחר מותכם, דאגו להפקיד העתק מקורי של צוואתכם אצל גוף הנאמן עליכם, כמו עורך דינכם או בבית המשפט והורו לו להודיע על קיומה של הצוואה לאחר מותכם. דאגו כי קרוב משפחה אשר בו אתם בוטחים יהיה מודע לקיומה של הצוואה בידי עורך הדין או בית המשפט.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

נושאים