ארכיון של הקטגוריה: ‘ירושות’

הגנה על זכויות בן זוג בשילוב צוואה והסכם יחסי ממון

צוואות אינן אמצעי מספיק להגנה על זכויות בן הזוג שנותר בחיים ברכוש המשותף.

בכדי להבטיח את הגנת בן הזוג שנותר בחיים, יש להוסיף לצוואה המתוכננת גם הסכם יחסי ממון

להמשך הקריאה (פורסם בקפה דה מרקר)…

צו ירושה / צו קיום צוואה

 דרך המלך למימוש זכויות הירושה היא קבלת צו ירושה/ צו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

הנהלים לקבלת צו ירושה הנם קפדניים ביותר, דורשים דיוק מירבי והיצמדות מוחלטת לכללי החוק והפסיקה.

כל טעות ואי התאמה ולו הקטנה ביותר בבקשות שהוגשו לרשם לענייני ירושה – תביא לפסילתה של הבקשה, לעיכוב הטיפול בה באופן משמעותי, ולבזבוז זמן יקר.

המצב הופך להיות מסובך ומורכב ביותר, כאשר ישנה מחלוקת בין היורשים לגבי אופן חלוקת הירושה – וכאשר הצדדים החלוקים בדיעותיהם נדרשים להגיש התנגדויות ותביעות הדדיות – אזי הפיקוח המקצועי המשפטי הנדרש הופך להיות חשוב ביותר ורגיש במיוחד. בכדי למנוע תקלות ועיכובים מיותרים חשוב מאד כי הליך הגשת הבקשה יבוצע תחת פיקוח מקצועי מתאים החל מרגע הכנת הבקשה והגשתה, וכן חשוב במיוחד להמשיך את הפיקוח המקצועי לאחר הפקדת הבקשה אצל הרשם לענייני ירושה, וזאת בכדי לצפות מראש תקלות וסירבולים בירוקרטיים ולפתור במהירות וביעילות תקלות בלתי צפויות.

 לבדיקת זכויותיך ולמימושן בקלות ובמהירות – יש למלא את הטופס

אנחנו מתחייבים לחזור אליך בהקדם:

 

שם (*)

דואר אלקטרוני (*)

טלפון או נייד(*)

נושא

תוכן ההודעה

מזונות מהעיזבון

זכות קרובי המוריש למזונות הנה זכות המעוגנת בחוק הירושה ואיננה תלויה ברצונו של המוריש. יתרה מכך, המוריש אינו יכול להורות בצוואתו כי קרובי משפחתו לא יקבלו מזונות מעזבונו.

הזכות למזונות נובעת הן מדתו של כל אדם, והן מהחוק הישראלי.

החוק הישראלי קובע כי זכאים לקבל מזונות מתוך העזבון בן זוג, ילדים או הורים של המוריש הזקוקים למזונות, וכן, קטין או חסוי או נזקק התלויים במוריש.

זכות בן הזוג למזונות

בן זוגו של המוריש, הזקוק למזונות, זכאי לקבל מזונות מהעזבון כל זמן אלמנותו.

עם זאת, החוק קובע כי בית המשפט רשאי לתת מענק חד פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית, וזאת כאשר נראה לבית המשפט שנכון לעשות כן בנסיבות הענין.

במקרה כזה מורה החוק כי על בית המשפט לקחת בחשבון אם למוריש יש גם ילדים שיש להגן על זכויותיהם.

חשוב לדעת כי במקרה שמסיבות הקשורות לדין הדתי, קבע בית המשפט או בית הדין כי אשה איננה זכאית למזונות בחייו של המוריש, הרי שאז לא תהיה האשה זכאית למזונות מן העזבון.

זכות ילדי המוריש למזונות

ילדי המוריש זכאים למזונות מן העזבון עד גיל 18.

אם למוריש ילד נכה, חולה נפש, או מפגר יהיו הללו זכאים למזונות כל עוד הם נמצאים במצב זה. בנוסף, רשאי בית המשפט, אם מצא שראוי על פי הנסיבות לעשות כן, לקבוע מזונות לילד בגיר, שאיננו נכה או לקוי בנפשו, וזאת עד גיל 23.

יצויין כי גם ילדו של מוריש שנולד לאחר מותו, או ילד מחוץ לנישואין, או ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם, ושהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש, והוריו אינם מסוגלים לפרנסו, זכאי למזונות מן העזבון.

זכות הורי המוריש למזונות

אם למוריש יש הורים שערב מותו היתה פרנסתם עליו, הם יהיו זכאים למזונות מהעזבון כל ימי חייהם

סכום המזונות

ממש כמו שהזכות למזונות מהורה במהלך חייו תלויה ביכולתו הכלכלית וברמת החיים שלה הורגלו בני המשפחה, כך גם במות המוריש יקבע בית המשפט את היקף המזונות, סכומם, ותקופת תשלומם על פי הנסיבות המיוחדות של המוריש ושל הנזקק.

החוק משאיר עניין זה לשיקול דעתו המלא של בית המשפט ונותן הנחיות כלליות בלבד, לעניין אופן בחינת היקף המזונות שיינתן לנזקק. על בית המשפט לבחון את שווי העזבון שהותיר אחריו המוריש, ואת זכותו של מקבל המזונות לקבל גם חלק בעזבון, כן ייקח בית המשפט בחשבון את רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות, את רכושו של הזכאי למזונות ואת הכנסתו.

זכות האשה לכתובה מהעזבון

הכתובה הנה שטר עליו חותם הבעל במעמד טקס הנישואין, במסגרתו הוא מתחייב הבעל בתשלום סכום מסוים לאישה עם פקיעת הנישואין. כאשר פקיעת הנישואין איננה מתרחשת רק עם גירושי הצדדים, אלא גם עם פטירתו של הבעל.

נשים רבות אינן מודעות לזכותן לקבל את כתובתן מן העזבון שהותיר בעליהן, וחשוב מאד כי האשה תבדוק האם ערב פטירתו של הבעל עדיין היתה לה זכות תקפה לקבלת סכום הכתובה מן הבעל. במידה והתשובה היא חיובית, על האשה לפנות לבית המשפט ולדרוש כי מן העזבון ישולם לה שווי כתובתה.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

הסכם חלוקת עיזבון

בישראל אין מס עזבון וגם לא מס ירושה ומבחינה זו מהווה ישראל מקלט מס עבור האמידים שבין יהודי הגולה.

 סע' 4 לחוק קובע כי "הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה". כלומר, כאשר בעזבון נכללים נכסי מקרקעין, אין צורך כי היורשים ישלמו בגינם מס שבח או מס רכישה.

הסיבה לכך היא שעם פטירת בעלי המקרקעין, נכנסים יורשיו לנעליו לעניין הזכויות במקרקעין מתוקף היותם יורשים כך שבפועל אין כל שינוי במצב המקרקעין, לא שולמה עבורם כל תמורה ולא נעשתה על עסקה לגביהם.

יחד עם זאת, לאחר הפטירה ובעת חלוקת העזבון בין היורשים עלולה לקום חבות מס אצל היורשים, הן בעת חלוקת העזבון והן בעת מימוש נכסי העזבון.

החוק אמנם מאפשר ליורשים לערוך ביניהם הסכם חלוקת עזבון אשר בהתקיים תנאים מסויימים אינו מהווה ארוע מס, אולם, תכנון מס נכון בעת עריכת הצוואה עשוי לחסוך ליורשים כסף רב, הן בחסכון במס והן בתשלום לעורכי דין וליועצים אחרים.


דירת מגורים אחת

בחוק מיסוי מקרקעין, קיים פטור מיוחד ממס שבח למכירת דירת מגורים שנתקבלה בירושה. מדובר בסעיף 49ב (5) לחוק.

מכירת דירה שנתקבלה בירושה על פי עילת פטור זו, אינה מובאת בחשבון במניין המכירות האחרות של היורש. כך למשל, אם לאדם יש דירת מגורים אחת משלו ודירה נוספת שקיבל בירושה, הרי אם הוא יהא זכאי לפטור המיוחד מכח סעיף 49ב (5) לחוק, הוא לא יצטרך להמתין במשך ארבע שנים בין מכירת הדירה שקיבל בירושה לבין דירתו הראשונה, אלא יוכל למכור באופן מיידי את שתי הדירות.

הזכאות לפטור המיוחד על פי סעיף 49ב (5) לחוק מותנית, בין היתר (קיימים תנאים נוספים), בכך שלמוריש בעת פטירתו היתה דירת מגורים אחת בלבד.

שתי דירות

כאשר לאדם יש שתי דירות, מן הראוי לשקול בעת עריכת הצוואה להעביר דירה אחת במתנה בחיים לאחד היורשים הפוטנציאליים (תוך חיוב במס רכישה בשיעור של עד כ- 1.6% לכל היותר בהנחה שמדובר בקרוב מדרגה ראשונה) ולהשאר עם דירת מגורים אחת אשר אותה יוכלו היורשים למכור בפטור לפי סעיף 49ב (5) לחוק. [יש לשים לב כי לגבי דירות שנתקבלו במתנה קבועה תקופת צינון בסעיף 49ו לחוק ומקבל המתנה (בהנחה שמדובר בילדו של נותן המתנה) יצטרך להמתין במשך תקופה של שנה עד שלוש שנים עד אשר יוכל למכור את הדירה בפטור (תלוי בנסיבות הספציפיות).]

כאשר למוריש יש שתי דירות, ניתן גם למכור דירה אחת בחיים ואז להוריש ליורשים דירה אחת אותה יוכלו למכור בפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב (5) לחוק ואת הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה שנמכרה בחיי המוריש. (במקרה זה יש להיות ערים לכך שהיורשים יוכלו לנצל את הפטור המיוחד על פי סעיף 49ב (5) לחוק רק לאחר שיחלפו ארבע שנים ממועד מכירת הדירה הקודמת שנמכרה ע"י המוריש בחייו).

תכנון מס נכון בעת עריכת הצוואה

מומלץ לנסות לייחד בצוואה לכל יורש נכס מסויים או נכסים מסויימים, כך שלאחר הפטירה לא יהיו היורשים חשופים לחבויות במס בעת חלוקת העזבון ביניהם. ניתן לערוך הסכם בין יורשים, והדבר לא ייחשב כאירוע מס, ובלבד שלא הוספו נכסים/כספים שאינם קשורים לעיזבון.

סעיף 5(ג) לחוק מיסוי מקרקעין אמנם קובע כי לא תחול חבות במס בעת חלוקת עיזבון בין היורשים (בין אם נערכה לפני רישום הירושה בטאבו ובין לאחר הרישום), אולם הדבר מותנה בכך שבעת החלוקה אף יורש לא קיבל תמורה שלא מתוך כספי העיזבון. בשפה עממית, הדבר מותנה בכך שאף יורש לא "הביא כסף מהבית" כדי לפצות את היורשים האחרים. ייחוד נכסים כבר בשלב עריכת הצוואה עשוי למנוע מהיורשים את החשיפה למס הצפויה להם באם הם יערכו ביניהם חלוקה עזבון לא נכונה.

כאשר העזבון כולל גם דירות מגורים (וכך ברוב מקרים), יש להביא בחשבון את התנאים לפטור ממס שבח בעת מכירת הדירות על ידי היורשים. רצוי לערוך תכנון מס באופן שבעת הפטירה תהא למוריש דירה אחת בלבד.

סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין אמנם פוטר את היורשים ממס שבח בעת מכירת דירת מגורים שנתקבלה בירושה (וזאת ללא כל קשר למכירות קודמות שנערכו על ידי היורשים),אולם יש להיות ערים לעובדה כי הזכאות לפטור המיוחד על פי סעיף 49ב(5) לחוק מותנית בתנאים הנוספים הבאים:

* הדירה הנמכרת נחשבת לדירת מגורים מזכה.

* המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;

* לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;

* אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.

רק בהתקיים מלוא התנאים המצטברים האמורים, יהיה זכאי המוכר לקבל פטור מתשלום מסי מקרקעין בגין מכירת הדירה המדוברת. במידה ואחד מהתנאים האמורים אינו מתקיים, יהיה על המוכר לפנות לסעיפי הפטור האחרים במידה והם רלבנטיים אליו.

אם לאחד היורשים יש הכנסות נמוכות אשר בגינן הינו זכאי לשיעור מס שבח נמוך יותר או שפריסת מס עשויה לחסוך ליצור אצלו חסכון מס ניכר, בהתחשב בכלל הכנסותיו, רצוי לצוות לו את הנכס שמכירתו חייבת במס ואת דירת המגורים לצוות ליורש האחר.

נקודה שחשוב לזכור היא שהפטור האמור מתייחס אך ורק למסי המוכר כגון מס שבח ומס מכירה אבל אינו מתייחס כלל למס רכישה ועל כן בעסקה בין יורשים אחדים ביחס לדירה ספציפית, שימוש בסעיף האמור, גם אם נכון ביחס למוכר, עלול להיות בעייתי ליורש הרוכש היות והוא יידרש לשלם מס רכישה ללא כל אפשרות לפטור או הקלה.

כפי שעולה מנוסח הסעיף, על מנת שהוראות הסעיף יהיו ישימות על חלוקת דירה בין היורשים השונים, קבע המחוקק תנאי שתשלום התמורה עבור זכויותיו של אחד מהיורשים בדירה יעשה מתוך כספי העזבון במסגרת חלוקת מלוא נכסי העזבון בין היורשים השונים. משמעות הדבר היא שע"י העברת כספי העזבון לאחד מהיורשים כנגד זכויותיו בדירה, נשמר האיזון בין היורשים ביחס לזכויותיהם בעזבון המנוח ואז העסקה הספציפית לא תחשב למכירה כלל ולא תחויב בכל מס, לא מס שבח, לא מס מכירה ולא מס רכישה.

אולם, במקרים רבים, לעזבון עצמו אין די נכסים מהם ניתן לשלם ליורש עבור זכויותיו לדירה ואז היורש הקונה נאלץ לשלם את תמורת הזכויות בדירה באמצעות משכנתא או הלוואה חיצונית לעזבון שנטל.

במקרה כזה, האיזון בין היורשים ביחס לזכויותיהם בעזבון המנוח מופר ולא ניתן להחיל על העסקה את הוראות סע' 4 לחוק והעסקה הספציפית תחשב למכירה במקרקעין לכל דבר ושני הצדדים יחויבו בתשלום מסי המקרקעין הרלבנטיים.

לסיכום נושא מיסוי המקרקעין הינו נושא מורכב ואינו פשוט ודורש הבנה והתמצאות בחוק ובהוראות השונות הרלבנטיות לנושא במיוחד כאשר מדובר בנכסי עזבון הכוללים נכסי מקרקעין, ואין להתייחס אליהם בקלות דעת ולבצע פעולות כאלה או אחרת ללא ייעוץ וליווי מתאים ע"י עו"ד העוסק בתחום. יעוץ וליווי מתאים יכול לחסוך לכם אלפי שקלים של מס שלא הייתם אמורים לשלם, שלא לומר עוגמת נפש רבה אותה ניתן היה למנוע מראש באמצעות תכנון זהיר וקפדני.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

הרשם לענייני ירושה

הרשם לעניני ירושה

בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תוגש לרשם לעניני ירושה, הפועל על פי החוק ועל פי תקנות קפדניות ומחמירות. כל בקשה שלא תעמוד בכללים ובנהלים המחמירים, תוחזר לשולח, או שהטיפול בה יעוכב באופן משמעותי עד שהתקלה תתוקן. הרשם לענייני ירושה מוסמך לדרוש פרטים נוספים שחסרים לו, לסרב לפתוח תיק במקרה שהבקשה אינה עשוייה בהתאם לנהלים, או במקרה שלבקשה לא צורפו המסמכים המחוייבים.

 

תעודת פטירה והצהרת מוות

 באם לא תצורף תעודת פטירה מקורית של המוריש או הצהרת מוות לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה שמוגשת לרשם לענייני ירושה הרשם לענייני ירושה יידחה את הבקשה וישיב אותה לשולח.

תעודת פטירה ניתן לקבל במרשם האוכלוסין של משרד הפנים באיזור מגוריו האחרון של המנוח.

אם מסיבה כלשהיא לא קיימת תעודת פטירה במשרד הפנים או אם אין הכרזת מוות לגבי המוריש יש להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת צו להצהרת מותו של המוריש, במסגרת בקשה זו מוטל על המבקש להוכיח בדרכים משפטיות כי המוריש נפטר. אם בית המשפט ישתכנע בראיות המשפטיות הקיימות הוא יתן פסק דין הקרוי "הצהרת מוות".

בקשה לצו קיום צוואה

במקרה של בקשה לצו קיום צוואה – חובה לצרף את הצוואה המקורית, למעט צוואה בעל-פה שאז יש להגיש תצהירים מתאימים.

במקרה שאין צוואה מקורית – אנו נכנסים להליך מורכב ובעייתי יותר – אם הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, הרשם לענייני ירושה מעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה שרשאי להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

צוואה חלקית - כשהצוואה אינה מתייחסת לכל הרכוש

אם המוריש כתב צוואה חלקית שלא כללה את כל נכסיו – יינתן צו קיום צוואה על הנכסים שנכללו בצוואה ויינתן צו ירושה על ייתרת הנכסים בעיזבון המוריש. לעניין זה חשוב לקרוא היטב את הצוואה ולהתייחס ללשון הצוואה בכדי להסיק אם הצוואה כוללת את כל עיזבונו של המוריש או מתייחסת רק לנכסים ספציפיים בעיזבונו.

הגשת התנגדות לצוואה / ירושה

כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה חייב להודיע ברבים על כך, באמצעות פרסום מודעה בעיתונים, ולקבוע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדות לקיום צוואה / התנגדות לקיום צו ירושה.

מי שמבקש למנוע קיומה של צוואה צריך להגיש התנגדות לקיום צוואה ובמסגרתה לפרט את העילות המשפטיות והעובדתיות המצדיקות ביטולה של הצוואה.

מי שמבקש למנוע קבלת צו ירושה צריך אף הוא להגיש התנגדות ולפרט במסגרת כתב ההתנגדות את טיעוניו. במקביל, על מתנגד כזה להגיש בקשה לצו ירושה או בקשה לקיומה של צוואה אחרת שלטענתו תקיפה.

הפקדת צוואה למשמרת אצל הרשם לענייני ירושה עוד בחיי המצווה

כבר בחיי המצווה הוא יכול להפקיד את צוואתו בלשכת הרשם לענייני ירושה. ההפקדה תיעשה על ידי המצווה באופן אישי. המצווה זכאי בכל עת לדרוש לקבל את הצוואה לידיו. הפקדת הצוואה תבטיח כי לאחר פטירת המצווה, ניתן יהיה לאתר את הצוואה ביתר קלות והיורשים לא יאלצו לחפש את הצוואה.

(א) המבקש להפקיד צוואתו אצל רשם לעניני ירושה יגיש לו בקשה על כך בכתב.

(ב) המבקש יוזמן להתייצב אצל הרשם לעניני ירושה, להיחקר על פרטי זהותו ולמסור את הצוואה כשהיא במעטפה סגורה וחתומה בשעווה ובחותמת הרשם לעניני ירושה.

(ג) על המעטפה יצוינו, פרטי זהותו ומענו של המפקיד, תאריך ההפקדה ובפני מי נעשתה הצוואה ככל שהדבר ידוע ויחתמו עליה הרשם לעניני ירושה והמפקיד.

(ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה.

(ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצוין גם שמם ומענם של העדים.

(ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לעניני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על פי בקשה בכתב;הרשם לעניני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגד חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי;דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי.

סמכות הרשם לענייני ירושה למנות מנהל עיזבון

אצל הרשם לענייני ירושה יש להגיש בקשות למינוי מנהל עיזבון כאשר הבקשה מוגשת בהסכמת כל היורשים. במידה ואין הסכמה בין היורשים לגבי מינוי מנהל עיזבון יש להגיש הבקשה בבית המשפט.

הרשם לענייני ירושה מוסמך למנות מנהל עיזבון כאשר הבקשה מוסכמת על כל היורשים. באין הסכמה בין היורשים על ניהול העיזבון יעובר התיק לבית המשפט לענייני משפחה אשר ידון בכל הבקשות הקשורות לעניין ניהול העיזבון.

 תפקידיו של מנהל העיזבון: לכנס את נכסי העיזבון, לפרסם הודעה לנושים אם יש לעיזבון חובותלשלם חובות, לשמור על נכסי העיזבון, לנהל חשבונות, להגיש פרטה ודו"חות לאפוטרופוס הכללי ולחלק את העיזבון בין היורשים.

 חשוב להבין כי מנהל עיזבון שימונה יהיה זכאי לשכר טרחה בגין עבודתו על דרך של אחוזים מסוימים משווי העיזבון אותו הוא מנהל

סמכות הרשם למנות מנהל עיזבון זמני

מנהל עיזבון זמני מתמנה לתקופה של ארבעה עד שישה חודשים, כאשר בית המשפט על פי שיקול דעתו יכול לקבוע זמן ארוך יותר.

 תפקידי מנהל העיזבון הזמני הם:

  1. כינוס נכסי העיזבון.

  2. פרסום הודעה לנושים

  3. תשלום חובות

  4. שמירה על נכסי העיזבון: השקעת כספים, השכרת נכסים, מכירת נכסים וניהול עסקים.

  5. ביצוע פעולות מיוחדות על פי הוראות בית משפט

  6. ניהול חשבונות, הגשת פרטה ודו"חות כספיים לאפוטרופוס הכללי.

הגבלת תקופת מינוי מנהל עיזבון

מנהל עיזבון קבוע מתמנה לתקופה של שנתיים . תפקידי מנהל העיזבון הקבוע הנם:

  1. התפקידים המוגדרים גם עבור מנהל עיזבון זמני – שמירה על נכסי העיזבון וכיוצב.

  2. מכירת נכסים וזכויות: דירות, מקרקעין, מכוניות, מיטלטלין, תכולת בית, זכויות בחברות.

  3. חלוקת העיזבון בין היורשים: העברת הנכסים והזכויות ברישום על שם היורשים.

העברת הדיון מהרשם לענייני ירושה אל בית המשפט לענייני משפחה

המקרים שבהם הרשם לענייני ירושה יעביר את הדיון בבקשה לצו ירושה/ בקשה לצו קיום צוואה לבית המשפט:

(1) אם הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה או לבקשה לצו קיום צוואה;

(2) אם המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;

(3) אם היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף להליך;

(4) אם האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר;

(5) אם הצוואה היא צוואה בעל פה (שכיב מרע);

(6) אם בצוואה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25;

(7) אם הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

ערעור על החלטות הרשם לענייני ירושה

הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לעניני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך שידון בערעור בשופט אחד.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

ירושה על פי דין

זכויות בן זוג בירושה על פי דין

אחד המצבים הקשים בו נתקל אדם לאחר מות בן זוגו, הוא הגילוי כי עליו לחלוק חלק מן הרכוש האישי שלו ושל בן זוגו, עם יורשים נוספים.

למרות שהחוק נותן "יתרון חלקי" לבני זוג לפי כללים מורכבים מאד, עדיף להבטיח את זכויות בן זוגכם בעזבון בצוואה מסודרת.

חשוב להבין כי זכות השותפות של אדם ברכוש בן זוגו, הנובעת מדיני המשפחה בישראל, איננה נפגעת מכוח חוק הירושה, אלא חלה בשילוב עמו.

למשל, נכסים כמו דירה או כספים הרשומים רק על שם המוריש, אך נצברו במהלך הנישואין, שייכים במחציתם לבן הזוג שנותר בחיים (גם אם רשומים על שם המוריש בלבד) וזאת מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג או מכוח חוק יחסי ממון.

המשמעות הנה כי אם למשל, יש לבני הזוג רכוש משותף הרי שבן הזוג הנפטר הנו בעלים של מחצית הרכוש, ויכול להוריש את חלקו זה בלבד. המחצית השנייה של הרכוש שייכת לבן הזוג שנותר בחיים, ולא תחולק בין היורשים.

כאשר המוריש הוא בן זוגכם, מומלץ לפנות לעורך דין המתעסק, לצד דיני הירושה, גם בדיני אישות, שכן, הוא יסייע לכם לשמור על חלקכם ברכוש המשותף, להבדילו מעיזבון בן הזוג שנפטר, ולמנוע מצב שבו חלקכם ברכוש יחולק בטעות בין יתר היורשים.

זכויות בן הזוג במיטלטלין

באופן עקרוני זכאי בן הזוג ליטול מן העזבון את כל המיטלטלין השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף. בהגדרת "מיטלטלין" נכללים המכונית של בני הזוג, הריהוט בבית, כלי מטבח, וציוד אישי אחר המשמש את בני הזוג.

זכויות בן הזוג בנכסים אחרים

לעניין שאר העיזבון שמותיר בן הזוג, כגון נכסי מקרקעין מניות וכדומה, משתנה חלוקת העיזבון בין היורשים בכפוף לסוג היורשים שהניח אחריו המוריש בנוסף לבן הזוג:

א) אם המוריש הניח אחריו ילדים, נכדים, נינים או הורים, יירש בן הזוג מחצית מייתרת העיזבון.

ב) אם המוריש הניח אחריו אחים או אחיינים או סבים יירש בן הזוג שני שליש מייתרת העיזבון, וכן את כל חלקו של המוריש בדירת המגורים, והכל בתנאי שבן הזוג היה נשוי למוריש לפחות 3 שנים וגר עם המוריש בדירה הכלולה בעיזבון וכן בתנאי שלמוריש אין ילדים.

זכויות ידועים בציבור

חוק הירושה הישראלי קובע כי בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, ובמות אחד מהם, איש מהם לא היה נשוי לאחר, יירש בן הזוג שנותר בחיים את בן זוגו שנפטר כאילו היו נשואים זה לזו.

זכויות קרובים שאינם בני זוג של המוריש

לאחר שחלקו של בן הזוג בעיזבון יועבר לו, יתחלקו שאר היורשים על פי דין ביתרת העיזבון, כאשר הכלל הוא שילדי המוריש יירשו אותו, ואם אין למוריש ילדים- יירשו אותו הוריו ואם אין למוריש הורים יירשו את המוריש סביו.

אם אין למוריש קרובים שהם הורים, אחים, סבים, נכדים, נינים ואחיינים – יירש בן הזוג את כל העיזבון לבדו.

מי פסול להיות יורש?

מי שהורשע שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו או מי שהורשע שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה או שתבע לפי צוואה מזויפת- ייפסל ולא יוכל להיות יורש.

עם זאת, מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר כדי לרשת את המוריש.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

פוליסות ביטוח וירושה

מי יקבל את הכספים בפוליסת הביטוח של המנוח? היורש או המוטב ?

מרבית הציבור אינו מודע לכך כי כספים המופרשים במסגרת הסדרי פוליסות כגון: קופות גמל, ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה, וקרנות השתלמות, אינם מהווים חלק מעזבונו של אדם שנפטר ואינם מחולקים לאחר מותו של אדם בהתאם לחוק הירושה או בהתאם לצוואת המנוח.
הכספים שצבר מנוח בפוליסות על שמו, יועברו רק למי שרשום כנהנה או כמוטב בפוליסה הספציפית וכפופים לתקנון של אותה הפוליסה.

המעמד המשפטי של הכספים הנצברים בפוליסות

חוסר המודעות של הציבור למעמד המשפטי של הכספים הנצברים בפוליסות, ולעובדת אי היותן חלק מעזבונו של המוריש, גורמת לעתים קרובות לטעויות רבות ובלתי מכוונות, כאשר אדם רושם צוואה ליורשיו וסבור כי בכך למעשה חילק את כל רכושו לפי רצונו, אך שכח כי בעת פתיחת הפוליסות שבבעלותו רשם נהנה אחר לכספים אלה.
במצב דברים זה הנהנים הרשומים בפוליסות גוברים על ההוראות הכלליות של הצוואה ועל הוראות חוק הירושה, ובכך למעשה תיפגע המטרה של קיום רצון המת.

פתיחת פוליסה בטרם נישואין

אדם פתח פוליסה בטרם נישואיו ובטרם נולדו לו ילדיו, ורשם כמוטבים בפוליסה את הוריו או קרובי משפחה אחרים.

בפועל הוא רק הנהנה הרשום בפוליסה.

השתלטות על פוליסה של המצווה

מצב משפטי זה מנוצל לא פעם לרעה על ידי גורמים אשר מודעים לכך שאין להם זכות לרשת אדם מסוים, ומעונינים "להבריח" כספים השייכים לעזבונו של האדם לטובת אינטרסים שלהם.
לשם כך, הם לוחצים על המוריש, או משכנעים אותו בדרך אחרת, להפקיד את כספו בפוליסה אשר הם רשומים כמוטבים בה, ובכך למעשה עוקפים את דיני הירושה והופכים ליורשים בפועל של עזבונו.

קביעת מוטבים בפוליסה

משמעות הפקדת כספו של מנוח בפוליסה אשר בה מצוינים מוטבים שאינם היורשים, מונעת למעשה מהיורשים לעשות שימוש בהגנות המשפטיות שמעמיד להם חוק הירושה כדי להגן על זכותם בעזבון.

לדוגמא, הואיל ופוליסה איננה צוואה במהותה הרי שלא ניתן לדרוש ביטולה מחמת אותן עילות המאפשרות ביטול של צוואה כגון טענות על הפעלת לחץ בלתי הוגן או השפעה בלתי הוגנת על המנוח, או למשל טענות בדבר תלות מוחלטת של המנוח ביורשים, או טענות בדבר אי הבנה של משמעות הצוואה.

חוק הירושה, אי תקפות צוואה במקרה של מעורבות יורש בעריכתה – אינו תקף בפוליסות

זו הוראה חשובה נוספת הקיימת בחוק הירושה, הקובעת כי צוואה שהנהנים ממנה היו מעורבים בעריכתה הנה צוואה מבוטלת, איננה חל על פוליסות, וכך יוצא שמעורבותו של המוטב ברישום שמו בפוליסה, ואף הפעלת השפעתו ולחץ מצדו על בעל הפוליסה, אינם מהווים עילה לבטלות רישומו כמוטב בפוליסה.

דוגמא בתיק משפטי מתנהל - שימוש לרעה בפוליסות קופת גמל

דוגמא קלאסית לניצול המצב המשפטי הקיים, ניתן לראות במסגרת סכסוך בין יורשים המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בתמ"ש 2560/07 שם נעשה שימוש מובהק לרעה בפוליסות של קופות גמל, כאשר אחד היורשים אשר ביקש למנוע משאר היורשים את חלקם בצוואה הפעיל לחץ בלתי הוגן על המנוח להעביר את מרבית כספו הנזיל למסגרת של קופות גמל שונות, אשר בהן נרשם אותו יורש כמוטב יחיד תוך התעלמות מוחלטת משאר היורשים של אותו מנוח.

הוראות סותרות של המנוח

סוגייה בעייתית נוספת בהקשר זה עולה כאשר המנוח נותן הוראות סותרות לגבי הכספים המצויים בפוליסות על שמו.

למשל, כאשר המנוח רושם נהנים מסויימים בפוליסה על שמו, ואולם בצוואתו הוא מציין במפורש כי הנהנים בכספי אותה הפוליסה יהיו יורשים אחרים, ואינו מדווח לחברה המחזיקה בפוליסה על שינוי המוטבים בזכויותיו.

תקדים משפטי: הוראת הצוואה מול הוראות תקנון קופת הגמל

לאחרונה עשה בית המשפט המחוזי בירושלים (עמ 1030/06) צעד חשוב בכיבוד רצון המת, גם בסיטואציה כזו, עת קבע כי ב"תחרות" שבין הוראות הצוואה לבין הוראות תקנון קופת הגמל גוברות הוראות הצוואה, זאת על אף כי אין חולק כי באותו מקרה נמנע היורש מלשלח כל הודעה לקופת הגמל בדבר שינוי זהות המוטבים.

בכך העדיף בית המשפט את התפיסה הירושתית, השמה דגש על החובה לקיים את דבר המת, חובה אשר קיבלה משנה תוקף לאחר היווצרותו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והעברת מלוא כובד המשקל לכיוון האוטונומיה החופשית של האדם. יתר על כן, בית המשפט מציין כי עת עוסקים אנו בפרשנותה של צוואה ראוי לזכור כי האינטרס היחיד הראוי להגנה הינו רצונו של המוריש.

סיכום

לסיכום, בחוק הירושה ובתקנוני הפוליסות השונות, קיימות פירצות רבות, אשר עלולות לגרום לפגיעה בכיבוד רצונו של המוריש.

בכדי למנוע סכסוכים ואי וודאות בין יורשיו של אדם, חשוב מאד כי בעת עריכתה של צוואה יבדוק המוריש באופן מדוקדק גם את מצבן של הפוליסות השונות על שמו, וידאג כי לא תהיינה סתירות בין נוסח הצוואה שרשם לבין פרטי המוטבים בפוליסות שעל שמו.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

נושאים