ארכיון של הקטגוריה: ‘הירושה והעסק’

חברה משפחתית

מה היא חברה משפחתית ? מתי כדאי לעשות בה שימוש?

בישראל קיימת מערכת מיסוי מיוחדת לחברות המבוססות על בעלי מניות הקרובים משפחתית מדרגה ראשונה.

הגדרת חברה "משפחתית" היא : חברה המורכבת מאחד משמונת בני המשפחה הבאים: בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה.

המשמעות העיקרית של "חברה המשפחתית" היא ראייתה מבחינת רשויות המס כאישיות משפטית נפרדת. עם זאת – הכנסותיה או הפסדיה נחשבים כהכנסתו או הפסדו של בעל מרבית המניות בחברה שייחשב ל"נישום המייצג".

החברה המשפחתית תחל להיחשב כחברה משפחתית לפי בקשתה, שתומצא לפקיד השומה לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת המס, ובמידה והחברה נתאגדה לאחרונה צריכה להגיש בקשה להיחשב חברה משפחתית תוך שלושה חודשים מעת התאגדותה.

לבקשה יש לצרף את הסכמתו של בעל החלק הגדול ביותר ברווחי החברה להיות "הנישום המייצג" כאמור.

"הנישום המייצג" המכונה בעגה המקצועית "חבר נישום", מייצג את החברה והוא בעצמו ממוסה על הכנסת החברה בפני רשויות המס. המס על הכנסת החברה יחושב לפי שיעורי מס המוטלים על בעל המניות העיקרי כ"יחיד" ולא כחברה, והדבר מאפשר גם קיזוז של הפסדים אישיים של ה"נישום המייצג" למרות שמדובר בחברה.

למעט עניין המיסוי – חברה משפחתית היא חברה בע"מ וגוף משפטי שיכול לתבוע ולהיתבע מבחינה משפטית. בשונה מחברה רגילה, שאינה ממוסה על דיבידנד המתקבל מחברות בת, חברה משפחתית תשלם מס על דיבידנד כאילו הדיבידנד התקבל אצל אדם פרטי. אם בעל מניות בחברה משפחתית מוכר חלק ממניותיו למי שאינו מוגדר כ"קרוב", תוקף מעמדה כחברה משפחתית חדל מתחילת שנת המס.

תכנון מס באמצעות חברה משפחתית

החברה המשפחתית רשאית להחליט עד מועד הגשת הדוחות השנתיים לגבי שנת מס מסוימת, שהיא חדלה מלהיות חברה משפחתית החל מאותה שנת מס. במקרה זה "חברה שחדלה להיות חברה משפחתית זכאית, לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברה זכאית לפני תום שלוש שנות מס מהשנה שבה חדלה להיות זכאית".

יש לבחון היטב באם בכלל כדאי לכם להכנס להגדרת חברה משפחתית על פי חוק מס הכנסה, שכן לחברה משפחתית ישנן גם חסרונות בנושא המיסוי. לדוגמא: אם החברה המשפחתית מעוניינת בהשקעות בציוד או נכסים, לא תוכל לעשות שימוש ברווחים בלתי מחולקים ללא שימוסו.

במידה והחברה מחליטה לשמור בקופתה רווחים בלתי מחולקים לצורכי השקעה בציוד או נכסים בהמשך היא תשלם עליהם מס שולי מלא כפי שחל על הנישום המייצג, כלומר אם חל עליו המס השולי הגבוה ישלם 48% מס, ולא 29% מס חברות בלבד כפי שחל על חברות.

המושג העתידי: חברה שקופה

למעשה סע' 64א צפוי להתבטל כאשר ייכנסו לתוקף תקנות מכוח סעיף 64א1 לעניין חברה שקופה.

סעיף 64א1 המתייחס לחברה שקופה, כבר כלול בפקודת מס הכנסה, אך תחולתו מתעכבת עקב אי התקנת תקנות בעניין ע"י שר האוצר.

חברה שקופה הוא הסדר אשר קיים בהרבה מדינות מערביות כולל ארה"ב, והוא אמור להחליף את הסדר החברה המשפחתית.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

דור המשך לעסק משפחתי

מה הוא עסק משפחתי?

על פי נתוני הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, 90% מהעסקים בישראל מוגדרים "כעסקים משפחתיים", יותר ממחצית התוצר הלאומי גולמי שלנו הוא פרי העסקים המשפחתיים, ולמעשה המשק ברובו הוקם ונבנה על בסיס עסקים אלו.

למרות זאת, רק לעיתים רחוקות עולה השאלה מה הם המאפיינים המיוחדים של העסק המשפחתי ומה היא הדרך הטובה והנכונה לניהולו. "עסק משפחתי" ייקרא כזה בהתקיים אחד או יותר ממאפיינים מוסכמים ולהלן כמה מהם: 

1. עסק בבעלות או בשליטה של משפחה או משפחות

2. יותר מבן משפחה אחד עובד בעסק

3. פיתוח הקריירה של בני המשפחה מושפע מעצם קיומו של העסק 

4. יחסי משפחה המשפיעים על החלטות בעסק לרבות בקשר לדור ההמשך

5. חוסר גבולות ברורים בין המשפחה לעסק

תכנון דור ההמשך בעסק משפחתי – מורכבויות, רגישויות

העסק המשפחתי הוא "בן כלאיים" מיוחד במינו המורכב ממשפחה ועסק, לעסק כזה  יתרונות ייחודיים בשוק, והוא דורש דרכי התמודדות חדשניות עקב מורכבותו.

בפועל, עסקים משפחתיים רבים נקלעים למשברים קשים, ולעיתים מגיעים עד לכדי פירוק, וכל זאת בשל העובדה כי הבעלים לא השכילו לטפל בדרך הנכונה והטובה ביותר בנכסיהם.

בהיכנס דור ההמשך לחברה מתחילים לבטים שונים כמו למשל: כיצד לשלב בני משפחה שונים ובאיזה תפקיד? מי יהיה מנהל העסק ומי יהיה העובד מתחתיו? מי יהיה בדרגה נמוכה ממי בין האחים? ועוד לבטים רבים אחרים.

אלו הן רק חלק מהדוגמאות לקשיים הנוצרים במוסד הקרוי "עסק משפחתי".

מדי פעם אנו רואים פרסומים בתקשורת על מאבקי שליטה בחברות משפחתיות, תופעה זו ניכרת בעיקר בקרב בני הדור השני או השלישי.

והדוגמאות הן רבות:

משפחת ריקאנטי- על אף הצוואה שהשאיר רפאל ריקאנטי, הניהול והשליטה המשותפים באימפריה שנבנתה בעמל שנים רבות, החזיקו מעמד בידיהם של בני הדודים אודי וליאון פחות משלוש שנים.

משפחת דנקנר – גם כאן החלה התפרקות כשהדור השלישי נכנס לתמונה, החיכוכים התעצמו על רקע החלטת המשפחה להצטרף לרכישת בנק הפועלים, שני בני הדודים נוחי ודני דנקנר הובילו מהלך זה שמורכבותו טרם התמצתה עד ליום זה. לצד פרשות אלו ניתן למצוא משפחות נוספות שנתקלו בקשיים דומים, ואלו משפחת ויסוצקי זוגלובק בורנשטיין (בעלי השליטה בטמפו), חברת אייזנברג ועוד רבות אחרות.

אך מצד שני ניתן למצוא משפחות שהצליחו להעביר את השליטה לדור ההמשך בדרך שקטה יותר:

משפחת עופר – מצאה פתרון יצירתי למנוע את מלחמת הירושה הבלתי נמנעת בין הדורות הבאים, סמי ויולי עופר העבירו את השליטה באימפריה המשפחתית שבנו לדור ההמשך, הם הכריזו ב 2002 על תהליך להפרדת הנכסים המשותפים וחלוקתם בין דור הבנים, ע"י מהלך זה הם מנעו את המאבק בין הדורות הבאים.

פתרון נוסף הוא ע"י מכירת העסק המשפחתי או הפיכתו לעסק ציבורי , בהסכמת או שלא בהסכמת כל בני המשפחה, פתרון זה לעיתים ניכפה ע"י בית המשפט כאשר הסכסוך מגיע להכרעתו.

חשיבות מעורבותו של דור המייסדים בתכנון דור ההמשך

במהלכים של תכנון דור המשך, יש חשיבות להימצאותם של המייסדים בעסק, שהם המנהיגים הבלתי מעורערים, והם הפותרים מחלוקות ומכריעים בין מחלוקות בדור ההמשך.

מרבית בתי העסק היום הגיעו לשלב של כניסת הדור השני או השלישי, השלב בו עלולות להופיע רוב הבעיות, ולכן חשוב לנהל את הדברים באופן נכון שימנע מתחים ופגיעה במרקם המשפחתי.

תפקידם של ההורים המייסדים הוא לא רק בהרגעת הכוחות בעסק, אלא גם בדאגה ותכנון נכון של עתיד העסק לאחר פרישתם.

על ההורה המייסד לקחת את האחריות המשפטית והניהולית, עוד בזמן היותו פעיל בעסק, וכבר אז להחליט החלטות אופרטיביות שיימנעו סכסוכים ופגיעה עתידית בעסק.

פעולות חיוניות שעל דור המייסדים לבצע בטרם פרישתו

1. בחירת דור ההמשך, כמו בחירת המנהלים הנכונה, הכשרתם וחיזוק מעמדם כבר בתקופת דור המייסדים.

2. חלוקה נכונה של נכסי העסק, אם ניתן בדרך של הפרדת הנכסים והעברתם לדור ההמשך עוד בחייהם של דור המייסדים.

3. חלוקה והפרדה באמצעות צוואה, או מתן הוראות לדרך שמירת העסק באמצעות צוואה.

4. תכנון וחלוקה מראש של תפקידם ותחומי אחריותם של בני המשפחה השונים בעסק.

5. ביצוע תקופת "חפיפה" לווידוא הצלחת התוכנית העתידית לדור ההמשך בעסק.

6. קבלת החלטות אופרטיביות כמו הכנסת מנהל חיצוני לעסק, שאינו מבני המשפחה.

יתרונות העסק המשפחתי

למרות הפוטנציאל למחלוקות, יש להקמת עסק משפחתי גם יתרונות למשל:

1. המשכיות בייצור פרנסה לדור ההמשך

2. ידע ומומחיות שנשמרים לאורך זמן בסביבה תומכת

3. קירבה שיכולה לתרום רבות לשיתוף הפעולה

סיכום

חשוב להשקיע תכנון ומחשבה בכל הקשור לדור ההמשך בעסק המשפחתי, לבחון ולשקול היטב, תוך הכרת הנפשות הפועלות מקרב בני המשפחה. ובכל מקרה לדאוג שדרכו של דור ההמשך תהה סלולה ומתוכננת ככל שניתן, עוד בחיי דור המייסדים, ובכך לצמצם את סכסוכי הירושה הפוטנציאליים בקרב דור ההמשך.

*עו"ד אתי סדיס מייצגת יורשים ומנהלת ירושות ועזבונות, ייצוג וניהול סכסוכי ירושה מורכבים בפני הרשם לענייני ירושה ובבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ:  בתל אביב, רמת גן, זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, נתניה, חדרה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. 

נושאים